|
| לכל אלה שעודדו ותמכו..אני מאוד מודה לכם על האכפתיות, אתמול באמת היה יום קשה, והפורום הוסיף יותר ללחץ שהייתי נמצאת בו..אבל לא רק זה, מהבוקר הייתי מדוכאת, הייתי בבדיקות ולא הכל היה בסדר, הרופאים הלחיצו אותי, הישיבה הממושכת והזלזול שלי בבריאות שלי בתקופה הזו, נתנו אותותיהם...החלטה שלי לפרוש היתה יציר לחץ מכל הכיוונים, אך המילים שלכם, " המודאג " "רוני" " מירית" "יפעת" "אייל" ו " חשוב לקרוא", נתנו לי כוח ועטפו אותי באהבה שאליהם הייתי זקוקה...ובזאת הראתם לי ולכל המשתתפים בפורום, מה היא מטרתו האמיתית.. אני עושה את הבחינה, וזאת לאחר מחשבה והתייעצות עם הרבה הרבה אנשים, אך היומיים האלה, אני אהיה בבית חולים, לסדרת בדיקות שגרתית, ומעקב, אז לא אלמד, אנוח קצת, ומקווה לחזור עם כוחות חדשים, למראת שאת הכוח כבר שאבתי מכם.
מילה אחרונה, לאחרונה חביבה, לך איטה, אין מילים בפי, לתאר את עוצמת הערכתי ותודותיי לך, על הרצון הטהור שלך לעזור ולתרום מזמנך, לכולנו..אני איצור איתך קשר מיד שאחזור מבית חולים..
תשמרו על עצמכם, תלמדו, תחשבו שזה הזמן שאתם עושים משהו לעצמכם בלבד, לא בשביל האשה, לא בשביל הילדים, ולא כי הבוס בעבודה ביקש..אלא בשבילכם ומרצונכם החופשי,
יישר כוח,
ליה
|