LawForums - פורום בחינות לשכה

לגבי בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית אשר נדון למטה...

ליה

|

17/03/2008 21:40

תודה על ההפנייה :-) לת

אייל

|

18/03/2008 08:36

מה זה עתירת הביאס קורפוס??? לת

ליה

|

17/03/2008 19:37

תשובה לא הכי מדויקת

נעמה

|

17/03/2008 19:50

לליה

גל

|

17/03/2008 20:00

לליה- המשך

גל

|

17/03/2008 20:05

שוב תודה לך גל...כנסי

ליה

|

17/03/2008 20:16

לליה

גל

|

17/03/2008 20:39

אני נתקלתי בהביאס קורפוס רק בדיני משפחה..איפה נמצאים שאר הדברים שציינת? זה בחוק או בנושא מסויים? לת

ליה

|

17/03/2008 20:44

לליה

גל

|

17/03/2008 21:14

עדכוני פסיקה וחקיקה

שרה

|

17/03/2008 18:46

לאייל...

ליה

|

17/03/2008 18:35

היי ליה...

אייל

|

17/03/2008 23:49

אין לי יותר מידי עיצות להמשך הדרך. אני יכול להגיד לך שלגביי, הקריאה השנייה היא הרבה יותר קשה ובעייתית. כאן כי אי אפשר להסתפק בלבד וצריך להתחיל לשנן את החומר וזה כמו שאת יודעת כבר לא כ"כ קל, ובמיוחד לאור לו"ז הצפוף שיש לנו. אני פשוט משתדל לא לעשות לי הנחות. כמעט בכל מחיר אני מנסה לגמור כל יום את כמות החומר שאמורים ללמוד (אבל זה לא בא על חשבון הלמידה כלומר אני לא לומד פחות טוב כדי להספיק את כל החומר, אני פשוט לומד יותר ויותר שעות ביום כדי להספיק את כל החומר וללמוד אותו בצורה טובה), ואם לא סיימתי, בכל מקרה עד סוף השבוע אני אהיה מוכרח לסיים. יום שבת עבורי הוא יום השלמות לחומר שלא הספקתי במהלך השבוע. אני בפירוש יכול להגיד לך שעכשיו בקריאה השנייה אני לומד הרבה יותר שעות. אין מה לעשות. קטונתי בשלב הזה מלהמליץ מה לעשות. אני תמיד אומר שעם בחינה כזו מעולם לא התמודדתי ולכן אני לא יכול לדעת מה טוב לי ומה לא טוב לי, ולכן לא נותר לי אלא לתת קרדיט לחברות הלימוד שאחרי הרבה שנים בנו תוכנית שמתאימה לרוב האנשים. אני פועל בדיוק כמו שמחשבות המליצו, היינו בקריאה השנייה אני קורא את החיקוקים בלבד ומתחיל לעבוד על שינון החומר. תודה על המילים החמות :-) לא למדתי בבינתחומי.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

תודה גם לך..אני מאחלת לך מכל הלב המון הצלחה..יישר כוח לת

ליה

|

18/03/2008 00:12

תודה רבה...

אייל

|

18/03/2008 00:27

משהו שחשבתי עליו, ואולי דווקא לכם תהיה את התשובה.

המנוסה

|

17/03/2008 18:11

למנוסה

גל

|

17/03/2008 18:19

אני מבין את הכללים שאתם אומרים אבל...

המנוסה

|

17/03/2008 21:21

נניח תביעה בסדר דין מהיר. המועד להגשת תצהירי עדות ראשית יצא ליום 16/7 והדיון קבוע ליום5/9. את התצהירים אני יכול להגיש עד 1/9 כי לגביהם אין ספק שימי הפגרה לא יבואו במנין הימים. התקנות קובעות שניתן להגיש רשימת אסמכתאות ועיקרי טיעון עד 7 ימים לפני מועד הדיון. אז לפי ההסבר שלכם אני אמור להגיש עד 14/7. אבל להגיש עיקרי טיעון עוד לפני שהוגשו תצהירי עדות ראשית ? זה אבסורד, שלא לדבר על בלתי אפשרי. אני בכלל לא בטוח שמתקין התקנות חשב על האופציה הזאת. אולי יש כאן בעיה בהגדרת מנין הימים - אולי יש לומר שלא מונים אף פעם אחורה אלא תמיד קדימה והתקנות שאומרות עד כך וכך ימים לפני הדיון וכדו' הן למעשה קובעות מועד אחרון להגשה ולא תקופת זמן שיש למנות אותו. וזה קצת יותר הגיוני, למרות שזה לא פותר את כל הבעיות.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

למנוסה

גל

|

18/03/2008 09:22

למנוסה - המשך

גל

|

18/03/2008 10:53

ימיי הפגרה לא יבואו במניין הימים והפעם ברוורס :-)

אייל

|

17/03/2008 18:21

למיטב ידיעתי...

ליה

|

17/03/2008 18:22

לליה

גל

|

17/03/2008 18:47

איך זה יכול ליפול בתוך הפגרה אם לא מונים את ימי הפגרה במקרה שציין המנוסה? רק במקרה שמונים את ימי הפגרה(כגון: עניינים שבימ"ש או הרשם הורה במפורש כי הפגרה תבוא במניין הימים, או עניינים ע"פ חוק בתי משפט, חוק סד"פ, חוק ההתיישנות,חוק ההוצאה לפועל (למעט עניין התנגדות לביצוע שטר ותביעה על סכום קצוב) והליכי אימוץ ילדים) יש להזדקק לסעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות, לפיו המועד האחרון יידחה עד למחרת תום תקופת הפגרה. בימ"ש רשאי שלא להחיל את סעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות אם יש באותה הוראה דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק הפרשנות. לדו'- בעניין דיון נוסף- אם המועד האחרון להגשת דיון נוסף נופל בתוך הפגרה, יש להגיש את העתירה באותו מועד, ולא להמתין עד לתום תקופת הפגרה.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

אני עדיין בקריאה ראשונה..סד"א למדתי לפני זמן ולא כל כך זוכרת, אז התשובה שלי אינה מדוייקת..תודה על זה לת

ליה

|

17/03/2008 20:28

לליה

גל

|

17/03/2008 20:43

צישהו יכול להסביר לי מה זה חליצה???בדיני משפחה?

ליה

|

17/03/2008 17:34

לליה

גל

|

17/03/2008 17:45

תודה רבה...בהצלחה לת

ליה

|

17/03/2008 18:13

שאלת תם לגבי דיני תאגידים

נעמה

|

17/03/2008 15:12

אני לקראת סיום החומר בדיני תאגידים ואני מרגישה שחומר הלימוד שאני קוראת "פחות מעמיק" ופחות נכנס לפרטים לעומת הנושאים הקודמים שקראתי (אני רואה שפרטים מהסעיפים החשובים אליהם אני מופנית בחוק אינם מופיעים בספר הלימוד, למשל). השאלה אולי מעט טיפשית - אני מתלבטת אם לקרוא בעיון את החקיקה ולנסות ללמוד ממנה או לסמוך על החברה המכינה שהיא מתמקדת בנושאים החשובים ושאין טעם לנסות ללמוד יותר לעומק. מה דעתכם?

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

עם איזו חברה את לומד? לת

אייל

|

17/03/2008 15:18

עם מחשבות לת

נעמה

|

17/03/2008 15:26

אני לא הרגשתי צורך כזה... לת

אייל

|

17/03/2008 15:38

לנעמה ..

ליה

|

17/03/2008 17:37

גל, מה דעתך? האם מחשבות מכסים טוב את פרק התאגידים? לת

אייל

|

17/03/2008 18:23

אני מאוד ממליצה לכם על ההרצאה באתר..היא ממחישה את הדברים מאוד טוב..ולדעתי אחרי שעיינתי בחיקוקים הרלו לת

ליה

|

17/03/2008 18:46

לאייל ולליה

נעמה

|

17/03/2008 19:45

קודם כל אני רוצה להבהיר שאני לא חושבת שהספרים של מחשבות לא מכסים טוב את החומר. כנראה נלחצתי קצת כשראיתי שזה פרק שמכוסה ברמה יחסית כוללנית ושאם רוצים אפשר בקלות לכתוב שאלות שעוסקות בחקיקה שלפחות מחשבות לא מכסה (ואני די בטוחה שגם שאר החברות לא - פשוט כי זה נושא ענק עם הרבה מאוד חקיקה). אבל נראה לי במחשבה שניה שעדיף פשוט לסמוך על הנסיון של החברות וזהו, בין היתר כי אין לי יכולת נפשית לקרוא את כל חוק החברות... לליה - איפה ההרצאה הזו? יכול להיות שהיא זמינה רק למי שעשה את הקורס של מחשבות?

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

ובכן כן..היא באתר מחשבות וזמינה רק למי שעשה את הקורס או רכש מנוי למאמנט לת

ליה

|

17/03/2008 20:37

לאייל

גל

|

17/03/2008 18:57

מצ"ב פסק דין שיש לי תחושה שכדאי שתדעו - סמכות בי"דע לעומת בהמ"ש משפחה

עו"ד איטה יעקבי

|

17/03/2008 14:57

מיני-רציו: עבודה – בית-הדין לעבודה – סמכותו משפחה – בית-המשפט לענייני משפחה – סמכות קשרי עבודה ועילה שביחסי עבודה מקנים סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה. אין בקיומם של קשרי משפחה בין המעורבים בכדי לגרוע מסמכות זו. תובענה בנושא פיטורים על רקע סכסוך אישי בין בני זוג – האם מקומה של התובענה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, כטענת האשה, או בבית הדין לעבודה, כטענת הבעל? הרקע לדיון: המשיבה התקבלה לעבודה בחברה בבעלות המבקש. לאחר כ-19 שנה נישאו השניים, אולם, מספר שנים לאחר מכן, יחסיהם עלו על שרטון. האשה הגישה תובענה למזונות ותובענה למתן סעד הצהרתי בענייני רכוש לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. והמבקש הגיש, תביעה לגירושין לבית הדין הרבני האיזורי בחיפה. כשנה לאחר הגשת תביעת הגירושין פוטרה האשה מעבודתה כאשר הרקע לפיטורין לטענת האשה טמון בסכסוך המשפחתי בין השניים ואילו לטענת המבקש הרקע קשור למצב הכלכלי של החברה והפסקת הפעילות בתחום עיסוקה של המשיבה בחברה. . בית-המשפט קיבל את התובענה ופסק: סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתובענה שעילתה ביחסי עובד ומעביד הינה סמכות ייחו מופע ראשון: . בית-המשפט קיבל את התובענה ופסק: סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתובענה שעילתה ביחסי עובד ומעביד הינה סמכות ייחודית, בעוד שסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה הינה סמכות עניינית הכפופה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה לסמכותו של בית הדין. בית-המשפט בחן האם חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, אשר נחקק אחרי חוק בית הדין לעבודה, גרעה מסמכויותיו של בית הדין לעבודה?

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

תודה רבה איטה. מה שם פס"ד הנ"ל? לת

יעל

|

17/03/2008 15:08

ומי נתן אותו? לת

אייל

|

17/03/2008 15:19

בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית בפני שופטי בית המשפט העליון- ריבלין, פרוקצ'יה וארבל לת

גל

|

17/03/2008 16:20

מדוע הלשכה לא מנפיקה תעודות מתמחה בתקוף למי שסיים התמחות?

אל

|

17/03/2008 12:22

לאל

גל

|

17/03/2008 12:35

ראשית, אם סיימת את ההתמחות ועמדת בכל הדרישות של הלשכה- אתה כבר לא מתמחה! אז מדוע שהלשכה תנפיק לך תעודת מתמחה נוספת. מי שסיים את ההתמחות ועומד לפני בחינות לשכה ומעונין להכנס לבימ"ש שיכנס כאחד האדם. (במידה ולא נותנים לך להכנס עם תעודת המתמחה שברשותך). שנית- אל תתייאש. אתה לא לבד. כפי שידוע לי נכשלו במועד אוקטובר קרוב לחמישים אחוז מהנבחנים. כך שרבים במצב שלך וניגשים שוב למבחן לשכה. אני יודעת שלא תמיד צרת רבים חצי נחמה, אבל אתה חייב לתפוס את עצמך בידיים. תחשוב חיובי- רק מחשבות חיוביות יקדמו אותך אל המטרה. בהצלחה!

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

בד"כ מאפשרים למתמחים להשתמש בתעודה או ניתן לבקש תעודה זמנית

עו"ד איטה יעקבי

|

17/03/2008 13:45

מרגיש שביזות ולא מצליח ללמוד!!!!

אל

|

17/03/2008 12:15

זה הזמן לניקוי ראש.

המנוסה

|

17/03/2008 18:08

הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון

יעל

|

17/03/2008 07:16

בוקר טוב לכל משתתפי הפורום, בעקבות הדברים שקראתי בפורום יש לי שאלה. כאשר נפסקות שתי הלכות סותרות בבית המשפט העליון, איזו הלכה היא המחייבת? האם ההלכה האחרונה שנפסקה בבית המשפט העליון היא המחייבת? או ששתי ההלכות מחייבות? האם יש חשיבות למותב של השופטים? ז"א האם פסק דין שנפסק בבית המשפט העליון ע"י מותב של שלושה שופטים בעל חשיבות גבוהה יותר מפס"ד שנפסק ע"י שופט אחד בבית המשפט העליון? תודה ובהצלחה לכולם.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

תשובה

המנוסה

|

17/03/2008 09:11

זו הגישה הרווחת אבל...

אייל

|

17/03/2008 09:18

למנוסה

גל

|

17/03/2008 09:37

ראשית, אני רוצה להודות לך על הטיפים והמענה לשאלותינו. שנית,מאוד חשוב להצמד לחוק, לפסיקה ולתקנות. במבחן לשכה אסור לנו להתייחס לפרקטיקה או במילים אחרות...אסור לנו להתייחס לגישה הרווחת, אלא למה שכתוב בחוק או בתקנות או בפסיקה. כפי שראינו בנושא צו מניעה (ראינו שהגישה הרווחת, בפרקטיקה, היא ששופט בלבד יורה על צו מניעה זמני, אך לאחר עיון בתקנות סד"א ראינו שגם שופט וגם רשם שהוא שופט מוסמכים להורות על צו מניעה זמני). במקרה לעיל, ההלכה שנפסקה בפס"ד אברמוביץ סותרת את ההלכה שנפסקה בפס"ד איזנברגר. פס"ד איזנברגר לא הוזכר בפס"ד אברמוביץ (כפי שראיתי). מכאן שניתנו שתי הלכות סותרות בימ"ש העליון. ראו הסבר מפורט למה שכתבתי למטה.. זו דעתי, אם יש למישהו הערה אודה לו אם יפנה את תשומת ליבי לכך. תודה.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

מצ"ב דבריו/יה של גל -

עו"ד איטה יעקבי

|

17/03/2008 14:16

בוקר טוב, ע"פ סעיף 20 לחוק יסוד השפיטה- הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של הדרגה נמוכה ממנו (אך לא תחייב). הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית משפט העליון. כמו כן בהליך אזרחי לא ניתן לערער על פס"ד של בית המשפט העליון (למעט יוצא דופן- בנוגע לפסלות שופט). מכאן אני מבינה שבית משפט העליון רשאי לפסוק הלכה הסותרת הלכה קודמת שנפסקה בבית המשפט העליון. כמו כן כפי שציינתי לעיל, לא ניתן לערער על פס"ד שנפסק בבית המשפט העליון. מכאן ששתי ההלכות שנפסקו בעליון מחייבות, למרות שהן סותרות אחת את השניה. פס"ד אברמוביץ נפסק ע"י שופט אחד לעומת זאת פס"ד איזנברגר נפסק ע"י שלושה שופטים ולכן נראה לי שמחשבות כתבו בספרם שאם נשאל על עניין זה עלינו לבחור בתשובה ע"פ הלכת איזנברגר שלה משקל גדול יותר, כיוון שנפסקה ע"י שלושה שופטים. כך אני רואה את הדברים, מקווה שאני לא מטעה אף אחד. אם למישהו יש הערה או הארה בעניין אשמח לשמוע. בהצלחה

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

תגובה לדברי גל

המנוסה

|

17/03/2008 16:43

צר לי אך אני חולק עלייך במקצת. אכן הלכה שנפסקה בעליון היא מחייבת כל בימ"ש פרט לעליון - זה הרי הרעיון של התקדים המחייב עליו בנויה מערכת המשפט שלנו. ברור שהעליון אינו מחוייב לשום הלכה, אחרת המשפט היה קופא ולא ניתן היה לפתח את הדין. אין שום קשר לכך שלא ניתן לערער על העליון (בגלל זה הוא העליון - סוף השרשרת, ראש הפרמידה) ואולם לא נובע מכך ששתי הלכות סותרות הן מחייבות היות וזה לא יתכן. רק ההלכה האחרונה היא המחייבת. אם מחר בימ"ש שלום צריך לפסוק בענין מסויים לגביו קיימת הלכה לא יעלה על הדעת שהוא יוכל לבחור בין שתי הלכות סותרות, אלא בדרך של איבחון - ז"א יאמר שהמקרה שבפניו מתאים יותר להלכה זו ולא להלכה זו. ואז ההלכות אינן סותרות אלא מובחנות זו מזו לפי נסיבות המקרה. עוד לא הספקתי לקרא את פסקי הדין הספציפיים שצויינו לגבי ספירת הפגרה לענין בוררות, כדי לומר האם מדובר בהלכה חדשה שהחליפה הלכה ישנה או בהלכה חדשה שנוספה על הלכה ישנה בנסיבות מעט שונות. ולכן אני לא אומר כלום לענין הנקודתי, אבל לא יתכנו הלכות סותרות ששניהן מחייבות. סביר יותר שמי שטוען שההלכה הישנה היא המחייבת סבור שההלכה החדשה היא שגויה ולכן לא תחזיק מעמד במבחן המציאות, אבל לבחינת הלשכה זה בכלל לא משנה. לבחינת הלשכה ניתן לצאת משתי נקודות הנחה אפשריות: א. שאם הועדה הבוחנת החליטה שתשובה מסויימת היא הנכונה אז היא תחליט כך שוב ולא תתקן את עצמה. ב. שאם הועדה הבוחנת שגתה בתשובה במועד מסויים היא תתקן את עמדתה עד המועד הבא. אני הייתי הולך על ללמוד את מה שנכון, כי על זה ניתן להגיש השגה שיש סיכוי שתתקבל, לא נראה לי שהשגה שתגיד "אבל בבחינה הקודמת אמרתם ככה..." היא בעלת סיכוי בכלל. בניוחד במקום בו הועדה הבוחנת קיבלה את התיקון וקבעה חלופה נוספת. לגבי פסקי הדין אני אשתדל למצוא זמן לקרוא אותם ולתת לכם את דעתי המנומקת ע"פ פסקי הדין.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

למנוסה

גל

|

17/03/2008 17:23

תודה רבה שהפנת את תשומת ליבי לעניין. באמת נראה לי יותר הגיוני שההלכה האחרונה שנפסקה בבית משפט העליון היא המחייבת. ולענייננו- מונים את ימי הפגרה בעניין של ביטול פסק בורר (כפי שנאמר בהלכת אברמוביץ). כנראה הלשכה טעתה בשיקול דעתה בבחירת התשובה הנכונה ולאחר ערעורים על שאלה זו התקבלה תשובה נוספת שהיא הנכונה ביותר (פס"ד אברמוביץ ). עדיין לא ברור לי מדוע חברת מחשבות וחברת המתמחה לא ציינו בספרים שלהם שההלכה האחרונה היא המחייבת. חברת מחשבות אף ציינה בספרים שלה (בפתרון מועד אוקטובר- שאלה 8) , שפס"ד איזנברגר בעל חשבות גדולה יותר מפס"ד אברמוביץ. (שלושה שופטים באיזנברגר לעומת שופט אחד באברמוביץ) וכפי שציינת קודם, קובעת ההלכה האחרונה שנפסקה בבית משפט העליון ואין חשיבות למספר השופטים שפסקו את ההלכה. מקבלת את הערה שלך ומודה לך שהפנת את תשומת ליבי לעניין.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

שאלה בנוגע לחוות דעת רפואית

אייל

|

16/03/2008 23:04

שלום לכולם, על פי תקנה 127 לתקסד"א על בעל דין אשר מעוניין להוכיח עניין שברפואה, לצרף לכתב טענותיו חוו"ד מומחה. עוד נאמר בתקנה זו כי בית המשפט רשאי לפטור את בעל הדין מצירוף חוו"ד האמורה מטעמים מיוחדים שירשמו. אני לא מבין מה הנפקות של הפטור הזה. הרי אני לא מחוייב להגיש חוות דעת, אם אני בוחר שלא להגיש חוות דעת, אני פשוט לא אוכל להוכיח עניין שברפואה, אבל אין חובה כזו. האם הפטור הזה אומר שלמרות שלא הגשתי חוות דעת עם הגשת כתב הטענות אני אוכל בעתיד להוכיח עניין שברפואה ו/או להגיש חוות דעת רפואית בהמשך ההליך? הרי הכלל הוא שאם לא הגשתי חוות דעת במועד, אני לא אוכל להוכיח עניין שברפואה. אז יכול להיות שהפטור הזה מאפשר לי להתגבר על ההוראה הזו ובכל זאת להוכיח בהמשך עניין שברפואה? אשמח אם מי שמשיב לי יוכל לציין אסמכתאות (כלומר מקור חוקי) לתשובתו.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

חוו"ד מומחה

המנוסה

|

17/03/2008 00:37

ע"פ סעיף זה על בעל דין לצרף כבר בהתחלה (בד"כ לכתב התביעה) את חוות הדעת הרפואית, שאם לא יעשה כן לא יוכל להוכיח ענין שברפואה. אם לא צרף ולא קיבל פטור מביהמ"ש הרי בתביעת נזיקין שעילתה מצב רפואי אם התובע לא הוכיח את המצב הרפואי ניתן לסלק את התביעה בהעדר עילה. כידוע חוות דעת רפואיות הן ענין יקר והרבה פעמים הנתבעת היא חברת ביטוח שתמיד מביאה חוות דעת נגדית ואז יש לא מעט פעמים שביהמ"ש ממנה מומחה נוסף מטעמו. כך שמתוך הכרות עם ההליך ישנן פעמים שביהמ"ש משתכנע שזה מיותר לכפות על תובע שאין לו כסף (למשל) להביא חוות דעת היות וממילא יהיו חוות דעת בתיק והענין שברפואה יוכח באמצעות חוות דעת בהמשך ההליך. לפעמים גם אי חיוב התובע בצירוף חוות דעת מאפשר להגיע לפשרה ביתר קלות היות וגם הנתבעת (בד"כ חברת ביטוח) עוד לא הוציאה כסף רב על חוות דעת ואז לא אכפת להם לשלם את הסכום הזה לתובע (נקרא - ערך מטרד). לסיכום הסיפא של שאלתך היא למעשה תשובה נכונה לשאלה.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

תודה....

אייל

|

17/03/2008 01:04

לאו דווקא

המנוסה

|

17/03/2008 01:26

לביהמ"ש יש שיקול דעת וזה תלוי בנסיבות ובסיבה שבגללה ניתן הפטור. למשל מישהו מגיש תביעה רק כדי שהתביעה לא תתישן והוא כבר נמצא בהליכי מו"מ לפשרה עם חברת הביטוח, רק שהם לא מוכנים לתת לו מסמך או הסכמה מפורשה שהם לא יטענו להתיישנות. אם בנסיבות כאלה הוא קיבל פטור מביהמ"ש יתכן מאד שבמידה והמו"מ לפשרה לא יצליח אז ביהמ"ש יאשר לו לצרף חוות דעת רפואית בשלב מאוחר יותר, כמו למשל ביחד עם תצהירי עדות ראשית. אפשר אולי להבין את זה יותר טוב אם חושבים על זה ככה: החוק מטיל חובה על האזרח לצרף את חוות הדעת ולביהמ"ש יש סמכות להקל בחובה הזו עד לרמה של פטור (שזו ההקלה הגדולה ביותר אבל ביהמ"ש יכול גם לפטור רק לאותו זמן ולחייב אח"כ). לא לשכוח שהתקנות באות להתמודד עם מציאות שהיא לא תמיד פשוטה, כמו למשל כשיש צורך ביותר מחוו"ד רפואית אחת וכשיש עוד תחומים שבהם הבעיה הרפואית עוד לא ממש ברורה, אז לא רוצים לחכות עם הגשת התביעה עד שהכל יהיה ברור וסופי, המטרה של האפשרות לפטור היא כדי שלביהמ"ש תהיה סמכות להגמיש את הפרוצדורה במקרים המתאימים, היות ובמקרה זה ההגמשה עלולה לפגוע בהערכות של הצד השני אז יש דרישה לטעמים מיוחדים.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

אני מצטער אם סיבכתי לך את העניינים אבל...

המנוסה

|

17/03/2008 01:30

אם ככה...

אייל

|

17/03/2008 06:54

אז לא ממש ברור לי למה המחוקק עשה אבחנה בין חוות דעת רפואית לחוות דעת רגילה בעניין הזה. בעוד שלגבי חוות דעת "רגילה" נאמר [בתק' 137(ג)] שאם לא יגישו אותה במועד הנדרש בעל הדין לא יוכל להגישה אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו, לגבי חוות דעת רפואית, התקנות לא קובעת כי בית המשפט יוכל להתיר הגשת חוות דעת רפואית שלא הוגשה בזמנה, אלא רק קובעות את הוראה הפטור הנ"ל. משום מה המחוקק ראה לנכון להכליל בהוראה שמאפשרת הגשת חוות דעת שלא במועדה, רק חוות דעת רגילה ולא רפואית, ומכן נובעות כל השאלות שלי בעניין. בכל מקרה, המון תודה. עזרת לי מאוד :-)

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

אולי תשובה

המנוסה

|

17/03/2008 09:07

הראש שלי מתפוצץ...אני מרגישה דפיקות הלב בראש..

ליה

|

16/03/2008 20:00

בלי לחץ, זה יבוא

המנוסה

|

17/03/2008 00:41

ליה, אל, יעל, אייל, שרון וכל שאר הלומדים

עו"ד איטה יעקבי

|

17/03/2008 13:43

זה טבעי, הדברים שלמדת יצופו ויעלו בזמן שתעברי על מבחנים. לוקח זמן למוח לעבד את המידע האינסופי שאתם נדרשים ללמוד. תחשבו על המוח כמו על מחשב, בהתחלה המוח "זורק" את המידע להרד דיסק בתפזורת ולכן נוצרים "באגים" בזכרון כי האחסון לא מסודר. לאט לאט אתם מתחילים לעשות סדר בחומר ומכניסים אותו לתיקיות, כל תיקיה מאפסנת בתוכה מידע ספציפי ואז כל שנותר לכם זה רק לשלוף את התיקיה ולדלות משם את החומר. איך מגיעים ליצירת תיקיות? תנסו לבנות סיפור מעשה בכדי לזכור חומר, או להשתמש בהגדרות עצמן בכדי לזכור כמו הדוגמא שנתתי עם הנמקה במישור האזרחי. וכדומה

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

יפה..אהבתי את הדימוי למחשב. לת

גל

|

17/03/2008 13:58

תודה איטה, תמיד זה עוזר להמחיש את הדברים...ממש תודה לת

ליה

|

17/03/2008 17:31

בהצלחה לכל החורשים

המנוסה

|

16/03/2008 13:57

נשמח לקבל כל עיצה וטיפ....

אייל

|

16/03/2008 14:02

טיפ לא כל כך פופולרי

המנוסה

|

17/03/2008 00:47

לא בדיוק טיפ אבל...

המנוסה

|

17/03/2008 00:51

האם מונים את ימי הפגרה בהליכי בוררות?

שרון

|

16/03/2008 07:29

בוקר טוב, אני יודעת שנושא זה עלה כבר לדיון בפורום, אך חשוב לי להבין את הנושא. אני יודעת שהלשכה במבחן האחרון, במועד אוקטובר, בשאלה 8 גירסה 1 קיבלה שתי תשובות (לאחר ערעורים). תשובה אחת- שלא מונים את ימי הפגרה בהליכי בוררות (פס"ד איזנברגר נ' קדר) ותשובה שניה- שמונים את ימי פגרה בהליכי בוררות (פס"ד אברמוביץ נ' קדר). אך לא יתכן שאם נשאל שוב על אותו נושא - הלשכה גם הפעם תקבל שתי תשובות. צריכה להיות תשובה אחת. האם ההלכה בפס"ד אברמוביץ נגד סיני- היא הגוברת? ז"א- מונים את ימי הפגרה בהליכי בורררות? הרי זו ההלכה האחרונה בעליון, אז היא צריכה להיות הקובעת, לא?

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

בוקר אור

עו"ד איטה יעקבי

|

16/03/2008 08:57

לאיטה

גל

|

16/03/2008 09:10

לשרון- הפס"ד השני הוא אברמוביץ נגד סיני לת

גל

|

16/03/2008 09:19

שים לב

עו"ד איטה יעקבי

|

16/03/2008 09:23

ותבין את העיקרון ואז תוכל לפתור את השאלות. המועדים בכל הקשור לבוררות נקבעו בחוק הבוררות ובתקנותיו, ונאמר כי לעניין הפגרה היא איננה עוצרת את מניין הימים, למעט מצבים בהם חוק הבוררות לא נותן מענה לעניין המועדים, כי אז יחולו תקנות סד"א ואז לא סופרים את הפגרה. יחד עם זאת שים לב לשאלה 2 בגרסה 1 במועד אוקטובר 2007 ולהנמקות הלשכה בכל הנוגע לתשובתה. בנוגע לסעיף 38 לחוק הבוררות ולו בלבד, נקבע כי לא יבואו ימי הפגרה במניין הימים.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לאיטה

גל

|

16/03/2008 09:34

אני מאוד מודה לך על ההסבר! עכשו הבנתי את העניין. לא הבנתי מדוע ציינת את שאלה 2. אפרופו שאלה 2 במועד אוקטובר- לדעתי ולדעת רבים הלשכה טעתה בשיקול דעתה בכך שבחרה בתשובה ג'. גם בערעור שהוגש באמצעות עו"ד דוד צורי הבנתי שהשופט הסכים עם טענותיו של עו"ד צורי, אך נמנע מלהתערב בעניין...וחבל שכך!! מדוע לא התערב השופט ?! בשביל מה מערערים אם בסוף השופט לא מעונין להתערב? שאלה 2 נוסחה בצורה מאוד לא ברורה ולדעתי התשובה שנתנה הלשכה לא התשובה הנכונה ביותר. אבל לא תמיד ניתן להבין את הלשכה ובחירותיה.... בכל אופן שיהיה לכולם בהצלחה!

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

סליחה טעיתי במספר השאלה התכוונתי

עו"ד איטה יעקבי

|

16/03/2008 09:45

לאיטה

גל

|

16/03/2008 09:50

כמו שהסברתי לעיל

עו"ד איטה יעקבי

|

16/03/2008 12:41

קצר ולעניין

אייל

|

16/03/2008 09:55

תודה לאיטה ולאייל

גל

|

16/03/2008 13:13

לאייל

גל

|

16/03/2008 14:31

הבנתי את מה שכתבת, אבל אם אתה ממש רוצה להתעמק בעניין אז תסתכל בספר בחינות לשכה. בפתרון של מועד אוקטובר 2007- שאלה 8. ותראה שמחשבות כתבו שאם נשאל במבחן בנושא זה (ביטול פסק בוררות וימי פגרה) אז אנו צריכים לענות ע"פ הלכת אייזנברגר. ושוב לצערי אני לא מבינה, למה? הרי הבנתי שהלכת אברמוביץ היא ההלכה האחרונה שנפסקה בעליון והיא הקובעת ועל פיה מונים את ימי הפגרה בעניין ביטול פסק בוררות. אז מדוע מחשבות כתבו שאם נשאל..אז לבחור ע"פ הלכת אייזנברגר שבה לא מנו את ימי הפגרה. יש הסבר לכך?

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

מוזר...

אייל

|

16/03/2008 15:49

לאייל

גל

|

16/03/2008 16:07

המוזר הוא ....

אייל

|

16/03/2008 23:25

שהם בחרו בהלכה הישנה יותר. מאוד מסקרן לדעת למה. הרי אם הלשכה קיבלה את התשובה שאומרת שימיי הפגרה יבואו במניין הימים, היא למעשה הכירה בהלכה הזו כהלכה מחייבת... אבל שימי לב למשהו מעניין, גם המתמחה משום מה לא התעלמו מהלכת אייזנברג ולא קבעו כי ההלכה החדשה יותר היא המחייבת... אני יודע שקיימת מן גישה כזו שאומרת שהלכה סותרת מאוחרת בבית המשפט העליון לא מבטלת הלכה קודמת ושבמצב כזה בעצם קיימות שתי הלכות מחייבות. מסקרן מאוד לדעת למה מחשבות והמתמחה נקטו בגישתם (כל אחת גישתה שלה).

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לאייל

גל

|

17/03/2008 06:37

בוקר טוב, ע"פ סעיף 20 לחוק יסוד השפיטה- הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של הדרגה נמוכה ממנו (אך לא תחייב). הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית משפט העליון. כמו כן בהליך אזרחי לא ניתן לערער על פס"ד של בית המשפט העליון (למעט יוצא דופן- בנוגע לפסלות שופט). מכאן אני מבינה שבית משפט העליון רשאי לפסוק הלכה הסותרת הלכה קודמת שנפסקה בבית המשפט העליון. כמו כן כפי שציינתי לעיל, לא ניתן לערער על פס"ד שנפסק בבית המשפט העליון. מכאן ששתי ההלכות שנפסקו בעליון מחייבות, למרות שהן סותרות אחת את השניה. פס"ד אברמוביץ נפסק ע"י שופט אחד לעומת זאת פס"ד איזנברגר נפסק ע"י שלושה שופטים ולכן נראה לי שמחשבות כתבו בספרם שאם נשאל על עניין זה עלינו לבחור בתשובה ע"פ הלכת איזנברגר שלה משקל גדול יותר, כיוון שנפסקה ע"י שלושה שופטים. כך אני רואה את הדברים, מקווה שאני לא מטעה אף אחד. אם למישהו יש הערה או הארה בעניין אשמח לשמוע. בהצלחה!

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

גל מאוד יפה

עו"ד איטה יעקבי

|

17/03/2008 12:23

לאיטה- תודה רבה. לת

גל

|

17/03/2008 12:52

יש לי שאלה חשובה (ומתסכלת אותי)למבני דבר.....מעניין אותי משהו לגבי הועדה הבוחנת

המודאג

|

15/03/2008 23:20

אני קורא את דבריה של איטה.ואת דברי האחרים ומשתמע מכך שהלישכה שינתה מגמה ,והחליטה לשנות את מבחינה ברמת קושי השאלות ,במהות,ברמת הזיכרון שאנט נידרשים וכמו שאומרים נידרשים אנו לדעת את החריג של החריג של החריג שאלתי? האם אלה שבסופו של דבר מחברים את הבחינה הסופית ומחליטים אילו שאלות יהיו בבחינה....האם באמת הם חושבים שזה נורמאלי קרי אפשרי לזכור ולהבין כול כך הרבה,וברמה של כזאת לפרטים? אני לא מתממם,הרי הם יודעים שיש לנו כ חודשיים עד חודשיים וחצי ללמוד לבחינה והם יודעים שיש מידה מסוימת למה שמוחנו יכול לזכור ולהכיל... אז אם הם יודעים,,שקשה מאוד לשים לב לכול פרט(טעמים מיוחדים,מיוחדים שירשמו,טעמים שיפורטו,וכו'....) אז למה לעשות לנו את זה ולאמלל אותנו....ברמה כמעט בלתי אפשרית לזכור הכל...... שאלה מסכמת ,איטה איך בעצם הם חושבים שאנו יכולים לזכור הכול,בעקבות שינוי המגמה להקשות......(הרי הם יודעים שכולנו לומדים מחברה זאת או אחרת מתרגלים מבחנים וקוראים הספרים מקסימום 3 פעמים) תודה וכן אני באמת מודאג.אני רוצה לעבור...אני מרגיש שאני לומד טוב אבל מפחד שישאלו אותי על הבלתי אפשרי

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

אין סיבה לפאניקה !

עו"ד דוד צורי

|

16/03/2008 00:25

אני מסכים לחלוטין עם האבחנה שהדרישות מבחינת הרמה ודרגת הקושי עלו. כמו-כן, ניתן לראות שנשאלות יותר שאלות על הדברים שנמצאים בקצה נושאי הלימוד. אבל למרות הכל, יש עדיין מספיק שאלות "נורמליות" כדי שאותם מתמחים שלומדים היטב יעברו. זה בערך כמו לקבוע שסף המעבר יעלה מ- 65 ל- 70 - אז כן יהיה קשה יותר לעבור וכן יהיו יותר כאלה שלא יעברו, אבל עדיין יהיו די הרבה שכן יעברו. לבסוף אני מוצא לנכון לציין שבינתיים מצבכם יותר טוב ממצבם של נבחני אוקטובר 07 היות והם לא ידעו על שינוי מגמה וכו' והתכוננו לבחינה רגילה כמו אלו שהיו לפניה (ועדיין יותר מ 50% עברו). חוץ מזה יכול להיות שלא מדובר בשינוי מגמה אלא במקרה חד פעמי (לא ממליץ לסמוך על אפשרות זו, אבל זה יתכן) ואז לכם תראה הבחינה דווקא קלה יחסית. או בקיצור כל מי שחושב שהיכולות שלו הן מעל הממוצע (של כל הנבחנים) אז הוא לא אמור להיות מודאג במיוחד, אלא רק ברמה שמדרבנת ללמוד כמו שצריך. חוץ מזה לעבור את הבחינות של ראיית חשבון יותר קשה והם שורדים, אז די לפחד ודי להתבכיין - שכל אחד ואחת מכם יעשו את המקסימום שהם יכולים ותהיו שלמים עם עצמכם שאתם את שלכם עשיתם על הצד הטוב ביותר. חוץ מזה ככל שהסינון (הבחינה) יהיה קשה יותר, ככה תוכלו להיות יותר גאים בעצמכם כשתעברו אותו.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

מעוניין למסור את כל החומר הלימודי במשפטים. איטה את מכירה למי? לת

אפי

|

15/03/2008 20:28

אפי אתה עוד תצטרך אותו !! לת

דוד

|

15/03/2008 22:50

אפי היקר

עו"ד איטה יעקבי

|

16/03/2008 12:42

הסיפור הזה עוד קיים?????

עו"ד דוד צורי

|

15/03/2008 20:28

בזמני אמנם לא קראו לזה השיטה השחורה, אבל השיטה היתה בדיוק אותו רעיון של קריאה בחושך. אני האחרון שאזלזל במי שמנסה את זה, היות וניסיתי זאת גם בעצמי (אבל בזבזתי על זה רק רבע שעה). כנראה שהסיפורים האלה עוברים מפה לאוזן. אם מישהו מצליח לקרוא משהו בחושך מוחלט, אז המסקנה היחידה היא שהחושך שלו לא מוחלט. ואם הוא עושה זאת בחושך באמת מוחלט אז הוא משנן את מה שהוא כבר ממילא זוכר. עזבו שטויות! איטה צודקת ב 100% אפילו עם השיטה היתה דואגת לזיכרון אז זה ממש יופי אבל זה לא מספיק, צריך גם חשיבה כדי לדעת להתמודד עם שאלות מתחכמות אם לא מבינים לא עולים על המוקשים ולא מגלים את המסיחים. אין קיצורי דרך.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

אני בהלם מהנאיביות של עורכי הדין לעתיד שלנו. על מה אתם מדברים? שיטה שחורה? זה ממש בדיחה להאמין לכל ש

יפעת

|

15/03/2008 15:31

עוד דבר חשוב

עו"ד איטה יעקבי

|

15/03/2008 15:28

אתם חייבים להתרכז במהות ובהבנה, לפתח חשיבה משפטית ולא רק לדקלם את החומר, אחרת תגיעו לבחינה ותתקלו בשאלה "אחרת" ממה שתרגלתם או התרגלתם ולא לתדעו מה לעשות. זה מה שקרה בבחינת אוקטובר 2007, לא היינו ערוכים לבחינה מהסוג הזה, אחת הסיבות לכך הייתה כי היינו עסוקים בדיקלום, התרכזנו ב main stream והלכנו כ"עדר" אחרי מה שאמרו לנו ללמוד. ואחרון - לא תמיד אפשרי לענות על השאלות המורכבות בפורום. אני מפרסמת את המייל האישי שלי ואתם יכולים לפנות אם ישנן שאלות מורכבות - adv.ittyjac@gmail.com שבת שלום.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

לעמוד המלא

ראשון	קודם		646	647	648	649	650	651	652	653	654	655	656	הבא	אחרון

פורום בחינות לשכה

מנהלי פורום בחינות לשכה

פורום בחינות לשכה - הודעות שוטפות