|
| אם לא מיליון שיעורי עזר הם לא היו עוברים שום בחינה לרבות הפסיכומטרי. אני למדתי בת"א ותואר שני במוסד אקדמי אחר וראיתי הבדלים עצומים. סטודנטים דורסניים, מפונקים, עצלנים לא כ"כ מוכשרים למעט כשרון ברכילות ובתחרותיות ובהתברברות שעות על גבי שעות אין להם שום מטען שמביאים מהבית. לעומת זאת בתואר השני במשפטים שאינו בת"א גיליתי סטודנטים הרבה יותר מוכשרים, עם חשביה אנליטית, בעלי עצמאות בחשביה ובעשייה בחיים ויותר בוגרים נפשית ולא מפיצים ריח בואש ורעל מפיהם. לדעתי האוניברסיטה בת"א היא המוסד האקדמי הכי נחות בארץ ובוגריה הם בעלי אישיות רקובה ומוסר רקוב . למותר לציין כי לאחרונה שמענו על מתמחה שהתקבל למשרד עוה"ד גדול - סטודנט שסיים לימודיו באוניברסיטת ת"א, ואולם משנכשל בבחינת לשכה לא דיווח או שמא שכח לעדכן או שמא עודנו חי באופוריה שהוא טוב יותר מאחרים או שמא במקום ללמוד לבחינה ולהוכיח כישוריו עסוק עדיין בלימוד לפסיכומטרי ועדיין תקוע בשלב שבו היה לפני 5 שנים-כשהוא כל התואר לא מפסיק לדבר על הפסיכומטרי שעשה מס' פעמים עם מיטב המכונים והמורים ומיטב כספו או כספם של הוריו וששם בפסיכומטרי לא בדקו מה מידת המוסר שלו או יכולת החשיבה האנליטית שלו ועד כמה האדם בעל עצמאות רגשית ומנטלית ושם לא בדקו באם המוסר שלו זקוף או כפוף להלך הרוח הסביבתי באוניברסיטת ת"א או במקום ממנו בא ומשכך הוא בחר להודיע למעסיקיו - כי עבר את בחינות הלשכה בהצלחה ולא זו אף זו הוא המשיך לעבוד שם כעו"ד כאשר אינו בוחל בשום אמצעי ואף ממציא להם מס' רשין שכביכול קיבל מהלשכה. כמובן שלאחר זמן קצר כאשר היה צורך לקבל אי אלו מסמכים מהלשכה ויומן וכו' התגלתה התרמית שלו ואולם מעניין שיורי גיא רון לא טורח לסנן ראשית את כל המושחתים במקצוע ולצערי רובם , ילדי שמנת, שלא יודעים להתמודד עם אכזבות או תסכולים ועגל הזהב הוא האלוהים שלהם ואם תעשו מחקר בגוגל תגלו שרובם גם בוגרי אוניברסיטת תל אביב ורובם גם עו"ד ותיקים. הכוונה לעו"ד שגזלו ועשקו לקוחות ועשו שימוש לרעה ברשיונם. המתמחה הנ"ל שהינו צעיר ולא (עדיין) גזל או עשק לקוחות מעיד על טיבו. יש לו ציונים טובים שאם לא כן לא היה מתקבל למשרד אך זו גם תעודת עניות עבור המשרד הזה שבחר מתמחה עפ"י שבלונה שכלאורה אמורה לענות על צרכיהם. אם אותו מתמחה היה מנסה להתקבל לעבודה כטלר בבנק האמינו לי שלא היתה מתקבל. שכן לעבודה בבנק (בין אם אתה בנקאי אישי, טלר, יועץ השקעות וכו') הינך נדרש לעשות מבחנים שונים לרבות מבחני אמינות במחשב, מבחני חשיבה, ראיון עם פסיכולוג, מבחני הערכה הנמשכים יום שלם וכן בודקים עפ"י ת"ז אי אלו פרטים נוספים מבחינת יושרה וכו'. ובכן בטוחני כי העובדה שאני למדתי כל חיי להשיג הכל ביושרה ולמדתי שתמיד יהיו כאלה שיהיו טובים ממני ופחות טובים ממני בדברים מסוימים. ישנם כאלה שהינם בעלי הישגים כלכליים או אישיים או מקצועיים טובים יותר משלי ואחרים שפחות אך אני מונחה ע"י השאיפות האישיות שלי תוך ידיעה שישנם דברים שתלויים בי (כגון: רצינות,מוטיבציה,יושר פנימי ואמינות) לעומת דברים שאינם תמיד תלויים בי או "נזילים" בחיים כגון : מצב כלכלי שנולדת לתוכו. האחד יכול לבחור ללמוד כל שרוצה מתי שרוצה כי לא נדרש לעבוד לשם לימודיו או לא נדרש לממן גם שכירות וגם לימודים ועליו לעבוד עוד טרם תחילת הלימודים שכן עבודה במשרה מלאה ככל שתהא בתקופת הלימודים לא יהא בה די לממן גם שכירות בהנחה שאתה גר לבד וכן שכ"ל ועוד הוצאות אחרות. ניתן לקחת אמנם הלוואה אך עדיין בתקופת הלימודים אינך יכול לעבוד 12 שעות וגם משרה של 9 - 10 שעות לא תניב שכר (בהנחה שאין לך תואר קודם או מקצוע שממנו התפרנסת עד כה אלא אתה סטודנט שמשתלב בעבודות סטודנטיאליות למיניהן) שבאמצעותו ניתן לשלם 2500 ש"ח לשכ"ד + מדי חודש כ-2000 ש"ח לשכ"ל. שלא לדבר על הפחת יכולת ההשתכרות בתקופת הלימודים מחד והגדלת ההוצאות מאידך ואינך יכול להתיר לעצמך להסתייע בהורים או לגור עמם או לא לעבוד כי אחרת לא תוכל לממן לימודיך. ישנם צעירים מעטים שגרים עם ההורים ולומדים באונ' בתקופת הלימודים וממנים לימודיהם בעצמם, רובם ככולם גם אם הם עובדים במשרה חלקית הם מסתייעים במשפחתם. יש ביניהם גם הרבה שחצנים יהירים שההורים גם ממנים להם הרכב, הדירה הלימודים והם חושבים שהם עושים טובה להורים שהם לומדים או הולכים ללמוד משפטים רק כי זה מה שמצופה מהם כדי להתקבל למשפחה. אביהם מדרבן אותם ללמוד כי הוא בעצמו עו"ד ולאחר הטיול לחו"ל שמומן ע"י האב הם עושים טובה להורים ומתחילים ללמוד לפסיכומטרי כשההורים קונים בסף את נכונותם לשבת וללמוד ומשקיעים בהם המון כסף לפסיכומטרי לשיעורי עזר וכו'. בתקופת הלימודים אין להם בוס תובעני שמאיים עליהם שאם יעדרו לצורך בחינה 4 ימים ולא רק יומיים-שלושה לכל היותר (וכאן זה כשמדובר בבוס נדיב-יש כאלה שלא מוכנים לתת יותר מיום אחד בלבד- יום הבחינה בלבד) יפטר אותם ואין להם צורך לצלם שעות בספריה כי הם יכולים לקנות כל ספר עזר לסטונדט ואת הספרים היקרים ממילא יש לאבא במשרד ואינם חושבים פעמיים מה לקנות בקפיטריה לעומת מישהו אחר שנדרש לדעת לדחות סיפוקים ולא יכול להרשות לעצמו כל יום לקנות אוכל בחוץ ווהוא לומד לעבוד על עצמו ומביא מה שצריך מהבית, ואין לו רכב שבאמצעותו יגיע לשיעור בזמן אלא הוא נדרש ליסוע בתחבורה ציבורית ולשאת על גבו תיק כבד ולעיתים להגיע כולו רטוב או כפות רגליו הרטובות מפאת מזג האויר הסוער והצורך בהליכה מרובה על הגעתו למוסד האקדמי - גורמים לו לעייפות ואי נוחות בעת השיעור,יש שהוא יוצא מהמוסד האקדמי וממתין ארוכות לתחבורה ציבורית שממאנת להגיע בשעות השפל ומטרייתו מתהפכת ברוח וחושפת אותו למזג האויר הסוער אך הוא כמו יודע שיש לו עמוד שדרה חזק וזהו רצונו העז והמוטיבציה שלו והחריצות שלו שמרפדים אותו ומאפשרים לו להדוף אי אלו קשיים. הוא יודע שכאשר מישהו יפנה אליו ויבקש את סיכומי השיעור שלו הוא יסכים לתת כי אינו צר עין ויודע שגם האחר רוצה להצליח בדיוק כמותו ובה במידה שהוא עלול מחר לחלות ולהזדקק לסיכומי שיעור או לאחר /להחסיר הרצאה מפאת העבודה התובענית שיש לו אצל בוס קשוח ונצלן - הוא יזכה למענה מסטונדטים אחרים. בתוך תוכו הוא יודע שכאשר הוא לומד למבחן הוא מונע ע"י רצון עז להצליח ורצינות ואינו מסתמך על עבודות של אחרים אלא לומד וכותבן לבד (כפי שצריך וכך מטמיע טוב יותר את החומר) הגם שלא ישיב ריקם פניו של מי שפונה אליו לעזרה או על מנת לדסקס ולברר דעתו לגבי שאלות מרכזיות בעבודה אך יושרתו היא שמנחה אותו. גם בבחינות יעדיף להסתפק בציון בינוני (הגם שלרוב קוצר ציונים טובים למדי) אך לא ינסה לעולם לעשות משהו לא ראוי. הוא יודע שאת מה שהשיג השיג בכוחות עצמו וזה מה שמקנה לו זקיפות קומה וביטחון עצמי אמיתיים ולא בטחון עצמי נוכח העובדה שקיבלתי ציון גבוה בסמינריון אך אינו שלי או לא עשיתי אותו לבד או לא השקעתי וכו' . הוא לא מונחה רק ע"י התוצאה - הציון אלא ע"י ההתמודדות שלו עם הכלים המעטים שיש לו במסלול זה שרבים נוהרים בו. אכן יש טובים ממנו בלימודים וכאלה שפחות טובים אך את חבריו הוא בוחר עפ"י רגישותם, תבונתם וחוכמת הלב ולא עפ"י הישגיהם בלימודים או סממנים חיצוניים שאין תחתם שום דבר יקר ערך. רכב יוקרתי ליסוע בו, מחשב נייד חדשני ביותר מפירמה ידועה ובגדי מעצבים אינם מדיעים על יושרה, טוב לב, רגישות נדיבות, הומניות , רצינות ופרפקציוניזם. המקצוע הזה דורש תמהיל של כל התכונות הללו ואכן יש שכירי חרב והם באמת צריכים יכולים לעסוק במקצוע רק משום שמשהו מת אצלם והוא המצפון, המוסר שאולי מלכתחילה לא הביאו מהבית או נרקב על הדשא באוניברסיטה.
אני מציע לסטודנטים רבים לבחור במוסד אקדמי שיש בו לימודים מעניינים, קורסים וחטיבות מעשיות שמאתגרים אותם, אווירה טובה ויחס חם הם דברים שיעזרו להם במהלך כל תקופת התואר ומאחר וירגישו טוב שם גם יהא להם קל יותר להצליח בלימודים ויהיו חדורי מוטיבציה להגיע לשיעורים והלימודים לא יהיו עוד משימה שעלי לסמך וי עליה כדי להתקבל לחוג המשפחתי או כדי להוכיח שאני לא פחות חכם מאחי הבכור או בן דוד שלי וכו'. המתמחה המדובר סיים לימודיו (יש להניח) עם גליון ציונים מרשים אך נכשל במבחן שעבור רבים מאיתנו הינו הקל ביותר ולאחרים הוא הקשה ביותר והינו מבחן האמינות.
מוטב לשכוח אי אלו תקנות בתקסד"א אך לזכור את החוק החשוב ביותר בחיים להיות הגון ישר ואמין ולהציג את עצמך כפי שאתה. או אז תקצור פירות. ללמוד תמיד אפשר, עם עו"ד ותיקים לומדים כל הזמן ועם שופטים לא יודעים הכל ותמיד לומדים ומעמיקים בתחומי עיסוקם אך קודם כל תהיה בן אדם ותוכיח שאתה קרקע שראוי לזרוע בה ולהשקיע בה או אז שתיליה ועציה ישגשגו אך אם מדובר באדמה חרוכה וקרקע עקרה לא משנה כמה ישקו ויזרעו בה לבסוף יתגלה כי הכל היה לטמיון. מוטב מתמחה שחדור מוטיבציה ולומד ומשקיע לעומת מתמחה יהיר ומתנשא שחושב שאין עליו חובת ההוכחה אלא משום שלמד באונ' ת"א. אני מכיר אישית כאלה שלמדו בת"א ובעבודה נדהם לשמוע את השאלות הטפשיות שלהם. כמו למשל " האם יש הגבלה על מספר השאלות שניתן לשאול בשאלון"? ומישהי שלמדה בת"א הוסיפה האם אפשר שזה אפילו 10 שאלות"? והיא בעצמה העידה שקנתה עבודת סמינריון -באונ' ת"א והגשיה אותה. נו באמת. אולי המעסיקים היום טיפשים כי אינם יודעים אפילו מה היא עושה בשעות העבודה, כל היום משוטטת או באינטרנט עם חבריה או עושה דברים אישיים או שיחות טלפון או מבקשת מכל חבריה שישלחו לה מסמכים כי אינה יודעת להכין לבד. פשוט בושה וזו בוגרת אונ' ת"א שימדברת עברית לפעמים כשהיא אפילו לא מבינה מה היא אומרת והכל כדי להישמע או להצטייר כחכמה אך רואים שהכל מלאכותי ולא טבעי ומאחר שכך היא רק שמה עצמה לצחוק וללעג ובחלק נכבד מהיום היא מקדישה לביקורת אודות בוגרי מכללות כאשר התסכול שלה נובע מכך שהם קודמו במשרד ואילו היא מכינה רק בקשות דחיית מועד דיון או בקשה למתן פסק דין וכאמור כשנתבקשה לכתוב שאלון לא ידעה אף לגשת לזה. אה, היא גם יודעת לבקש הארכת מועד לביצוע מסירה לנתבע וביטול מחיקה מחוסר מעש. בשאר הזמן היא בפייסבוק או מקשקשת עם אחרים וחושבת שהיא עדיין על הדשר באוניברסיטה כשין המון עבודה שמחכה.
|