|
| שלום וברכה,
אני כעת(לקראת בוקר) חוזרת מתחנת המשטרה, לאחר שבשעה 00:30 לערך יתקשר אליי חוקר מתחנת משטרה ומייד שאל אותי אם אני עו"ד עניתי לו שלא,.. והמשיך לשואל אותי איכן אני עובדת? מה אני עושה בחיי? איזה קשר למשפטים יש לי וכו... וכו'.. כאשר אני עונה לו לשם מה הוא שואל אותי כל כך הרבה שאלות, השיב לי (אחרי מספר רב של פעמים ששאלתי עת הוא ממש חוקר אותי), כי משהו בתחנה רוצה להוועץ בי וליידע אותי, אך משום שאינני עו"ד אין הוא יכול להוועץ בי ולהודיע לי, עניתי לו שזה לא נכון, (סעיף 32 ו/או 33(א) לחוק המעצרים לחסד"פ) וכי גם אם איני עו"ד ואני בבחינת "אדם קרוב" לאדם שביקש זאת, הרי שמחובתו להודיע לי על מעצרו וכו...לאחר וויכוח קל זיהיתי את קולה שלאחותי ברקע, כשהיא בוכה וצועקת לו "טוב, היא לא עו"ד אבל היא אחותי, רק תיידע אותה בבקשה, אבל היא אחותי..." כאשר הבנתי שהמדובר באחותי ובעוד אני מתחננת אליו שכן אני אחותה ואם הוא מתכוון לעוצרה? אמר לי כי אין לה זכות ואין לו מה לדבר איתי, התחננתי אליו שישמע רק שמדובר בילדה חולה (בת 22 אומנם אך חולה באפילפסיה ברמה החזקה ביותר של המחלה) והוא פשוט ניתק לי בפנים... ניסיתי להתקשר לתחנה אך כל נסיונותיי העלו חרס, ולכן יצאתי לפנות בוקר לתחנת המשטרה רק כדי לדאוג שינתנו לה כדורים. ולהבהיר כי כמעט כל יום היא נופלת וכי זה עלול בקלות להגיע למוות. איתרתי את אותו החוקר כאשר הדגשתי בפניו ששיחתינו מוקלטת, הגעתי עם החוק בידיי, אך החוקר הפנה לי עורף לא רצה לדבר איתי, לא נענה לכך שאקריא לו את החוק, לא נתן דעתו ואפילו לא הסכים להקשיב למצבה הבריאותי הקריטי ביותר של אחותי. ויודגש באתי אך בשביל ליידע בדבר הנ"ל. ביקשתי את פרטיו והוא התחמק מלתתם, ועשה גרוע מכל סילק אותי מהתחנה (פשוטו כמשמעו) כאשר עמדנו בכניסה ,(כלומר לא בחדרו ולא באף חדר ממש בחוץ עת הוא היה בהפסקת קפה ושהוא יודע שהשיחה מוקלטת) יצאתי מהתחנה כשאני מדגישה בפניו שהוא מסלק אותי אך בגלל שאני חוששת לחיי אחותי.והוא ענה "כן אני מסלק אותך" ובטון סמכותי הוסיף וגיחך לא באת לפה לאלהתלונן ואת לא עצורה אז שלום.. עם דמעותפשוט יצאתי וזה שוב, קרה בחוץ, לייד מאבטחים ולייד שוטרים ואזרחים ששהו באותו העת במקום.
מידיד שהוא שוטר הבנתי שאחותי נעצרה על תקיפת שוטר(כאשר ישנו ספק סביר גדול לתקיפה הנ"ל שכן למחלה המפורטת לעיל יש רפלקסים ופירכוסים שאף מסוגלים בכוחם לרצוח עובר אורח, כך שגדול יותר הסיכויי כי מלחץ שהשוטר התקרב אליה היא נתנה לו סתירה, שלא מידיעתה ולא בשליטתה כלל וכלל אך זה בטח אצטרך לטעון בדרך של טענה מקדמית בדבר הגנת ו/או סייג חוסר שליטה שבחוק העונשין.)
אך בעיקר עליי לדעת מה לעשותעתה בעניין השוטר? האם לפנות לקת"צ? האם ישר להגיש עתירה? (ומה לבקש אז) אני רוצה שהעניין הנ"ל יבדק ואני רוצה לקבלתשובות, אני כואבת עכשיו ממש, גם מדאגה נוראית על אחותי ובעיקר בלאור העובדה שפגשתי באיש חוק שאין ולו טיפת רגש אנושי הדרוש ביותר במקרה שכזה.
כדי לסבר את האוזן,פירכוס אפילפטי (לא התקף עדיין) הינו בעוצמה אדירה מעל הרבה יותר לכוחו הפיזי המקסימלי של אותואדם חולה וישנם זיכויים בשל כך אף מעבירת ההריגה!
אני בטוחה שאחותי תקבל התקף חזק הלילה ללא הכדורים, כמו בכל פעם, כאשר לקיחת הדברים לתשומת הלב הייתה מונעת זאת.אנא כולי בכאב עזרו לי! לא אתן לשוטר הזה לפעול כך ולהתעלל בי כך או בכל אדם אחר!
|