|
| חיפשתי את פסק הדין שהופיע במתמחה והנה ציטוט מתוכו:
"האם פעל המבקש כדין, כאשר הגיש בקשה לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, תחת הגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי"? תקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת פרוצדורה לביטול או שינוי החלטה או צו שניתנו בלא טיעון הצד שנפגע. עם זאת, התקנה האמורה אינה חלה על החלטה או צו שניתנו מכח סעיף 19 לחוק, כלומר החלטה בטענת "פרעתי", כגון במקרה שלפנינו (ראה תקנה 27(ד) לתקנות ההוצאה לפועל). חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו אינם דנים במפורש בביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, לפי סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל בסעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק, בניגוד להסדר החל בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), אולם אין ספק בכך שסמכות זו נתונה לראש ההוצאה לפועל. בית המשפט רשאי לבטל החלטה שניתנה בהעדר צד אחד גם אם תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי איננה חלה על הדיון שלפניו, שכן לבית המשפט יש סמכות טבועה, מטעמים של עשיית צדק, לבטל פסק דין שניתן על ידיו בהעדר צד (השווה: ע"א 109/62 פרחודניק נ' פקיד שומה ת"א, פ"ד טז(3) 1829 (1962)). ניתן להחיל הלכה זו בדרך של היקש גם על החלטת ראש ההוצאה לפועל שניתנה בהעדר צד לפי סעיף 19 לחוק (ד. בר-אופיר הוצאה לפועל - הליכים והלכות (מהדורה שישית, 2005), הוצאת פרלשטיין-גינוסר, בעמ' 209). ניתן אף לומר, כי טוב עשה ב"כ המבקש בהגישו בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, קודם הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, שכן, כידוע, אין מביטים בעין יפה על ערעור שהגיש בעל דין על החלטה, כאשר יכול היה לבקש את ביטולה מבית המשפט שנתן אותה (י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה) בעמ' 744). ישנו טעם לצפות מבעל הדין, כי יעשה שימוש בדרך הנוחה והפשוטה ויפנה לערכאה הדיונית, המצויה בפרטי התיק ויכולה לדון בבקשת הביטול ביעילות ובמהירות יחסית, תחת למהר ולהטריח את ערכאת הערעור בסוגיה (השווה: רע"א 10165/04 BioVeris Corporation נ' גרימברג, תק-על 2004(4), 2277 (2004)). יצויין, כי אינני מבקש להביע עמדה באשר למועד בו הוגשה בקשת הביטול - חודשיים לאחר מתן ההחלטה שאת ביטולה מבקשים - ויש להותיר שאלה זו להכעת ראש ההוצאה לפועל, כראות עיניה".
|