|
| 1. שופט אינו יכול להכריח אותך להצהיר, שלא תתבעי עוד את הצד שכנגד, באותו עניין או בעניינים אחרים; אבל הוא רשאי לכלול תנאי זה במסגרת הצעת פשרה (כמובן, רק לגבי אירועים שהתרחשו לפני אותה הצעה, ולא לגבי אירועים שיתרחשו בעתיד).
2. איני בטוח שהבנתי את השאלה. בכל אופן, אם "התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר" (תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי).
אם עמדת על זכותך לטעון שעה שהנתבעת נעדרת, והשופט, במקום לאפשר לך זאת, התקשר לנתבעת והרשה לה לאחר, אז, לדעתי, השופט לא נהג כשורה.
3. החוק אינו אוסר במפורש הקלטה (בלי רשות) בבית המשפט לצרכים פרטיים, אולם על-פי הפסיקה (בג"ץ 305/89, שמחה ניר), הקלטה כאמור טעונה הסכמת בית המשפט.
בנוסף לכך, כלל 22 (ב) ו-(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע, כי עורך דין, המקליט דיון בבית המשפט, צריך להודיע על כך לבית המשפט, וכי אסור לו להשתמש בהקלטה, שנעשתה תוך הפרת הכלל האמור.
עוד נקבע, בתיקון לחוק בתי המשפט משנת 2008 (סעיף 68ב), כי אם:
"(א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.
"(ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.
"(ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון".
מהמקובץ נובע, כי לא עברת שום עבירה בכך שהקלטת את הדיון בלי רשות, אך השופט היה רשאי להעיר לך על כך שחרגת מהנוהג המקובל, ואף לסרב לקבל את ההקלטה כראיה.
4. "בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט... בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול" (סעיף 68א (א) ו-(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]).
5. אם את מוצאת לנכון להתלונן על השופט, פני לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
|