מי מאיתנו אינו מכיר את האתר "ויקיפדיה"? המדובר באנציקלופדיה מקוונת המבוססת על תוכן חופשי הניתנת לעריכה על ידי כל גולש אקראי באינטרנט לפי שיקול דעתו. לכן, אנו מתייחסים בזהירות לערכים ולהגדרות באתר מאחר ועצם היעדר הפיקוח משליך על אמינותו וחשיבותו של האתר כמקור שאפשר להסתמך ולהפנות אליו.
אם תהיתם אם לפעמים בית המשפט עושה שימוש ב"ויקיפדיה", תופתעו לדעת (או שלא) שמחד, לעתים קרובות בית המשפט מצטט בפסקי הדין שהוא כותב את הערכים הכתובים בויקיפדיה, ומאידך, לעתים בית המשפט קובע שאין מדובר במקור אמין ומהימן שאין להסתמך עליו.
לדוגמא, באחד מפסקי הדין שנדונו בפניו בעניין חוק איסור לשון הרע, ובשאלה המשפטית האם המילה "ברברים" מהווה לשון הרע, או לא, השופט ביקש הפניה להגדרה של המילה "ברברים" בויקיפדיה וציטט אותה באופן שבו אחד הגולשים האנונימיים קבע את הגדרתה, באופן הבא:
"מכיוון שבראיית תרבות יוון ורומא העתיקה הברברים היו אנשים נחותים, התגלגל המונח כפי שהוא מוכר כיום לתיאור אדם אלים, פרימיטיבי, טיפש וחסר תרבות".
על סמך ההגדרה באתר, בין היתר, הגיע השופט למסקנה כי השמעת הביטוי "ברברית" במזכירות בית המשפט הנה בגדר פרסום לשון הרע.
דוגמא מעניינת אחרת היא מקרה שבו בית המשפט נדרש לקבוע האם הביטוי "פרקליטו של השטן" מהווה "לשון הרע". בית המשפט פנה להגדרה המופיעה באתר "ויקיפדיה", אשר כאמור נערכה על ידי גולש אנונימי, והגיע למסקנה שאין מדובר בלשון הרע לפי החוק, שכן המונח "פרקליטו של השטן" הינו אמנם ביטוי מוכר, ואף קיים סרט נודע בשם הנ"ל, אולם פרקליט השטן היה פקיד שתפקידו היה לייצג לכאורה את השטן בדיונים על הענקת התואר "מבורך" או "קדוש" למועמד ולהתנגד לה, ולטעון כנגד "פרקליט האל ומדובר בדיונים היו חלק מהליך הקאנוניזציה של הכנסייה הקתולית, ולפיכך הגיע למסקנה כי זוהי המשמעות שיש לתת לביטוי, ולכן כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי הביטוי אינו מהווה לשון הרע.
דוגמא אחרת הפוכה לחלוטין, במקרה שבו כותב שורות אלו ייצג לקוחה בבית המשפט המחוזי במסגרת ערעור, וטען ש"ויקיפדיה" אינה יכולה לשמש כמקור אמין, בית המשפט קיבל את הטענה, הפך את קביעת בית המשפט לתביעות קטנות וקבע כך :
"אני סבורה כי יש ממש בטענת ב"כ המבקשת כי אין מקום לקבוע קביעות פרשניות כלשהן תוך להסתמכות על ויקיפדיה כמקור מהימן לקביעת הגדרתו של המוצר. ראוי כי יובהר שויקיפדיה אינה מקור מהימן ומוסמך שראוי להסתמך עליו לצורך ההכרעה בטענת הצדדים באשר להגדרת המוצר הנמכר."
לסיכום, האם נכון או לא נכון לעשות שימוש באתר ויקיפדיה? האם בית המשפט מתייחס לטענות מסוג אלו ונותן להן משקל?
במשפטים, כמו במשפטים, כל מקרה הוא לגופו. מדובר בשאלה שמעלה תהיות רבות, אך בפעם הבאה שאתם מבקשים לעשות שימוש בהליך משפטי בהגדרה המופיעה באתר, אל תשללו מראש את האופציה במידה והיא משרתת את האינטרסים שלכם.
*הכותב, עו"ד ליאור חאיק, בעל משרד עצמאי העוסק בתחום האזרחי-מסחרי ומנהל פורום מקצועי באתר הפורומים המשפטיים.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.