|
| אני מבקש את תשומת ליבכם לנושא הפוקד אותנו מידי יום, אך לצערי תשומת הלב שלנו נתונה אליו רק כאשר רבים מאיתנו נפגעים, או אז הנושא הופך לתקשורתי וכולם "נזכרים" בו, מתייחסים אליו ליום – יומיים וחוזרים שוב לשגרה. הכוונה שלי לנושא תאונות הדרכים. מתי התקשורת מתייחסת לנושא, כאשר משפחה שלמה נמחקת בתאונה אחת, כפי שקרה לאחרונה בכביש הערבה. למה ? למה כאשר יש "רק" הרוג אחד בתאונה זה לא מעניין אותנו, אפילו אם האשם בתאונה היה שיכור כלומר מעין רוצח, ולעומת זאת כאשר יש פיגוע לאומני (ללא קשר למספר הנפגעים) כולנו מזועזעים וכל "החדשות" מתרכזות באירוע הזה ?
תאונות דרכים לא קורות "ככה סתם" הן לא גורל ולא "נופלות משמיים" !
כאשר אנו מבצעים עבירת תנועה, אנו עלולים לגרום לתאונה.
הנה דוגמא קטנה : כאשר אנו חונים "חניה כפולה" או ב"אדום-לבן" , אפילו "רק לשניה" אנו גורמים להפרעה לתנועה, אנו גורמים לנהג אחר לנהוג באופן מסוכן (כדי לעקוף אותנו) וכך עלולה להיגרם התאונה הבאה. תחשבו לרגע כמה זמן יתבזבז לכם וכמה עצבים תוציאו אם תיגרם תאונת נזק בלבד, תכפילו את הכמות הנ"ל פי כמה + הרבה כאב ובכי במקרה של תאונה עם נפגעים.
אני פעיל מרכזי בתחום הנ"ל מבקש להביא לציבור את המודעות לנושא, אני רוצה שהציבור יבין שתאונה = אסון. כלומר כאשר אדם נפצע (לא נהרג, "רק" נפצע ולכן מוגבל בהמשך חייו) החיים שלו משתנים, הוא צריך תמיכה וסיוע מהמשפחה, יתכן ויצטרך להחליף בית, לשנות עבודה וחייו לא יהיו כפי שהיו עד אותה שניה גורלית. אני לא ארחיב כאן לגבי חייה של משפחה שיקירה נהרג בתאונה .....
אז אם הבנו שתאונות הן אסון, והן הורסות לנו את החיים,
אז למה אנו גורמים אותן ? למה ? מי הרשה לנו לעבור באדום,
לדבר בנייד, לא לתת זכות קדימה, למה אנו לא חוגרים את הילד מאחור ? למה ? למה ההורים חגורים והילד מתנדנד מאחור ?
זה לא מספיק להגיד "כפרה עליו / ה" ....... צריך גם לשמור על הילדים.
אלו הם דבריי להפעם, מקווה שתסכימו איתי ואף תפנימו את המסר.
אשמח לכל שיתוף פעולה, לענות לכל שאלה ולייעץ לכל המעוניין.
נהג באחריות ! המשפחה מחכה לך בבית !
גיא הלוי, פעיל להגברת המודעות לסכנות שבכביש ומתנדב במשטרה,
מייל : guyhalevy@gmail.com
|