| אם אני מבין נכון, אז ההגנה של חוק הערבות על ערב יחיד וערב מוגן חלה רק ביחס לנושה שעוסק במתן הלוואות (ס' 19 לחוק הערבות) ולא רלוונטית לערבות, לרבות שטרית, שניתנת במסגרת חוזה שכירות או חוזה עסקי, מה שהופך את הצדדים ל"צדדים קרובים".
אם כן נשאלת השאלה, האם יש הבדל משפט מהותי, להבדיל מפרוצדורלי, במקרה של ערבות בין "צדדים קרובים", בין חתימה על כתב ערבות עם התניה על סעיף 8 לחוק הערבות (שמחייב מיצוי הליכים מול החייב העיקרי) לבין חתימה על שטר חוב לא סחיר עם ערבות אוואל שבית המשפט ידון בו לפי ההלכה שאומרת "בין צדדים קרובים שטר חוב דינו כחוזה"?
|