|
| 1. ככלל, פעולה
משפטית של קטין טעונה הסכמת הוריו או
אפוטרופסו, אך אם הפעולה
נעשתה בלי הסכמה כנדרש, וההורים
או האפוטרופוס לא ביטלוה בתוך חודש לאחר
שנודע להם עליה, הפעולה
תקפה (לכלל זה יש כמה חריגים
שאינם נוגעים לשאלתך; ראה
סעיפים 4 עד 7 ו-
80 לחוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות).
כיצד ינהג אפוא בית המשפט,
אם קטין יגיש תביעה בלי לידע
את הוריו?
לא מצאתי הוראה המתייחסת למצב
כזה בתקנות וגם לא תקדימים בפסיקה,
אבל אני מניח, שבית
המשפט ידרוש מהקטין להמציא אישור מההורים,
שהם יודעים על התביעה, או
שיפנה אליהם ישירות כדי לידע אותם ולאפשר
להם לבטל את התביעה (אם
רצונם בכך).
2. לגבי ענייני משפחה, שבהם
עלולה זכותו של קטין להיפגע פגיעה של ממש,
נקבע במפורש, כי
הקטין רשאי להגיש את התביעה בעצמו (סעיף
3(ד) לחוק
בית המשפט לענייני משפחה ותקנה 258ה(ג)
לתקנות סדר הדין האזרחי).
ייתכן שבית המשפט יפרש קביעה
זו כאילו היא שוללת אפשרות שקטין יגיש
תביעה בעצמו בעניינים אחרים.
3. תקנה 9(4) לתקנות
סדר הדין האזרחי קובעת, בין
היתר, כי אם התובע קטין,
יש לציין זאת בכתב התביעה,
ותקנה 520א מפרטת
עוד: “היה בעל דין או עד
קטין שטרם מלאו לו 18 שנה,
יציין מגיש כתב בי-הדין
את עובדת היותו קטין בראש כתב בי-הדין
בסמוך לשם הקטין; כלל כתב
בי-דין שהוגש לבית המשפט
מידע על אודות מצבו הבריאותי, הגופני
או הנפשי של הקטין או שיש חשש שפרסומו
אסור לפי דין, לרבות מידע
לפי סעיף 24 לחוק הנוער
(טיפול והשגחה),
התש"ך-1960,
יגיש בעל הדין הודעה על כך לבית
המשפט”.
4. סעיף 10 לחוק
ההתיישנות קובע, כי "בחישוב
תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו
עדיין לא מלאו לתובע שמונה-עשרה
שנה", כלומר: גם
אם תביעתך תבוטל, תוכל
לחזור ולהגישה כשימלאו לך שמונה-עשרה
(ובכפוף לחריגים מסוימים,
עד שבע שנים לאחר מכן).
5. אין פרטים בשאלתך כדי להעריך
אם בכלל יש לך עילת תביעה טובה, ואיני
מביע שום דעה לעניין זה.
|