|
| אלכס ועו"ד זמירו, שלום רב,
שימו לב, כי בתביעות מכוח עילות נזיקיות, אכן מקובל לחשב את אשמו התורם של הניזוק, ככל שזה התרשל כאמור (מכוח סעיף 68 לפקודת הנזיקין).
אולם, ככל שמדובר בתביעות מכוח עילות ביטוחיות (ובענייננו, מכוח "הפוליסה התקנית" לביטוח רכב פרטי, וחוקי הביטוח הכלליים), הרי ש א י ן משמעות לאשמו התורם של המבוטח (אלא אם מדובר ברשלנות רבתי - וגם אז נדרשת בחינה לגופו של עניין).
הכלל בדבר היעדר "אשם תורם" בביטוח, נקבע במפורש בחוזר הפיקוח על הביטוח מאפריל 2008, שבא בעקבות עמדת היועץ המשפטי לממשלה מינואר אותה שנה, והכלל אף עוגן בפסיקה (למשל בפסק הדין בעניין שמואל דקלו נגד "מגדל", אשר דן בתביעה לתגמולי ביטוח בגין גניבת רכב שהושאר מונע, בעת שהנהג יצא לרגע לקנות פרחים מדוכן סמוך).
לסיכום, הואיל ומדובר בביטוח לרכב פרטי, על פי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), השולל את האפשרות לקבוע בחוזה הביטוח תניית פטור בשל רשלנות המבוטח, חב' הביטוח א י נ ה רשאית לנכות מתגמולי הביטוח סכום כלשהו בטענה של "אשם תורם". לכל הפחות, עד שתעמוד בנטל ההוכחה כי המבוטח פעל תוך כדי "רשלנות רבתי", ומתוך יסוד נפשי המלווה בפזיזות או אי-אכפתיות.
|