|
| בפסק דין חירות (ראה הפנייה בהמשך), השופט אהרון ברק מבקש לבחון את החלטת המשיב, ולשם כך הוא פונה לדוקטרינת "נוסחת האיזון". הכוונה שנדרש לאזן בין חופש הביטוי של העותרת לבין רגשות הציבור (אינטרס הכלל), שעל מנת להבינו מוצגים מספר מקורות משפטיים[1]. השופט מסתמך על פסקי-דין קודמים[2] וקובע כי אין למנוע את חופש הביטוי, אלא אם כן קיימת סכנה ממשית לאינטרס הציבורי. לדעתו, החלטת המשיב אינה מקיימת את נוסחת האיזון, ולפיכך פוסק על קבלת העתירה.
הדוקטרינה הינה של נוסחת האיזון כפי שצויין לעיל. רשמתי לך פה רשימה של פסקי דין שתוכל להעזר בהם, והעיקרי לדעתי שיכול לעזור הינו פס"ד בעניין חירות.
בג"צ 212/03 חרות נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-העשרה
בהצלחה.
[1] בג"ץ 806/88 יוניברסל סיטי סטודיוס אינ' נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מז(2) 22, 34.
בג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פ"ד נא(4) 1, 34.
בג"ץ 1514/01 גור אריה נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, פ"ד נה(4) 267, 275.
ע"פ 697/98 סוסצקין נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 289, 307-308.
בג"ץ 4804/94 חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים, פ"ד נ(5) 661, 678.
[2] בג"ץ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871.
בג"ץ 1/81 שירן נ' רשות השידור, פ"ד לה (3) 365, 378.
בג"ץ 2888/97 נוביק נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, פ"ד נא(5) 193, 200.
|