| אם מדובר על התואר השני שמשך הלימודים שם הוא שנה, והנושאים של הקורסים מאוד דומים לתואר ראשון, אז מתייחסים גם לתואר בהתאם, מלבד זאת, במקומות עבודה הם מעדיפים ניסיון תעסוקתי- פרקטי על פני ניסיון תיאורטי, וגם הם לא מוכנים לשלם יותר כסף לבוגרי תואר שני, עם ניסיון כמו של תואר ראשון, הם מעדיפים אנשים חסרי ניסיון שיסתפקו בשכר מינימום או נמוך, מאשר בוגר תואר שני, ללא הרבה ניסיון בתחום, בנוגע לתכני התואר, הם מאוד דומים לתואר ראשון, רק שזה מאוד קשה לשלב התמחות שלרוב השעות של העבודה בהתמחות הן נוראיות ורבות, וזה יקשה על הלימודים למבחני לשכה יחד עם התמחות ולימודי תואר שני, וגם מעסיקים מעדיפים שהמתמחה יתן את המקסימום ולא יידרוש זמן ללמידה לבחינות והגשת עבודות.מעבר לזה התואר לא מעניק יותר מידי ולא מרחיב אופקים חדשים כמו שציינתי קודם, אלא רק או בעיקר שם כתר על הראש של בוגר תואר ראשון והמשכורת לרב זהה או פחותה עקב מתן פחות שעות ותפוקה בעבודה.אני לא רואה את היתרונות של תואר שני במשפטים ומי שרואה שיאיר את עיני או ילך על זה, דעתי היא שהתואר הוא מיותר, עדיף להפתח לתחומים חדשים, זה לא הכרחי כמו תואר שני בפסיכולוגיה או רפואה, אין דרישה לזה בשוק, וזה סתם יקר.ושוב אני אחזור - זו דעתי האישית!! אם בזה חשקה נפשכם לכו על זה, לימודים זה תמיד טוב.
|