|
| מבלי להיכנס לטיב המכללה בה בחרת ללמוד (ומכך תסיקי בעצמך מה דעתי), נגישות היא ממש לא שיקול בבחירת מוסד לימוד, ואם כן היא משנית ביותר.
רמת הסטודנטים והסגל היא הדבר החשוב ביותר. מהו אופי הסטודנטים? מיהם המרצים, האם הם בעלי שם? האם יש מספר מסלולים (ד"א "מסלול" הכוונה מקצועי, לא מסלול ערב ומסלול יום) שניתן לבחור? האם יש מספר רב של קורסים, אשר מאפשר הרחבת אופקים? האם יש הכוון תעסוקתי? האם למוסד מוניטין טוב מבחינה אקדמית ומקצועית? האם ניתן לשלב עבודה ולימודים?
ממש על קצה המזלג, אלו שאלות שיש לשאול את עצמנו כשמתלבטים בנוגע למוסד אקדמי. אחרי שענית על כל אלו, וצימצמת, אני חושבת שהתשובה תהיה ברורה - והיא לא תסתכם באורך או מסלול הנסיעה.
הגישה הזו מעיקרה מוטעית, וחבל שיש כל כך הרבה מוסדות שמאפשרים את קלות הדעת הזו. אמרי לי, האם גם בתור עו"ד לא תגישי תביעה לביהמ"ש המחוזי בנצרת, כי הנסיעה מבאר שבע יקרה? או כי אוטובוס עושה לך מיגרנה? לימודים זו השקעה - היא מצדיקה קצת אי נוחות יקירתי, בדיוק כמו כל השקעה אחרת.
מעבר לכך, דלתות אכן נסגרות בפני בוגרי מסלולי מכללות מסוימות. ייתכן שלא בצדק - אבל זאת בשל נזקי בוגרים קודמים - "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה"- ראוי או לא ראוי, זו עובדה.
לשני - אף פעם אין שחור ולבן ולא בטוח שיש תשובה אחת נכונה - אבל את חוששת כבר עכשיו שתתחרטי על ההחלטה, האם את רוצה למצוא עצמך בעוד שנה במקום בוא הרגשה זו תתממש? האם לא תהיי שלמה יותר עם עצמך את תקריבי מעט נוחות אבל תלמדי במקום שאת גאה להיות בו?
בהצלחה.
|