|
| השאלה מה מגדירים כהתנהגות, ומה כתוצאה. הכלל הוא, שבעבירות התנהגותיות אין הכרח שתתקיים תוצאה, ולטעמי, כך בעבירת הגניבה.
האם חובה להוציא את הלחם מהמכולת כדי שזו תהיה גניבה? המצב השכיח הוא דווקא (במקרה שה"גנב" נתפס") שאדם יכניס את ה"לחם" לכליו או יסתיר אותו על גופו. אולי גם יש מעשים אחרים שההתנהגות "הגונב" יכולה להתגבש בהם - למשל - להשאיר את הלחם במקום נסתר כדי לאסוף אותו במועד מאוחר יותר. יתכן שבמקרה הזה ידובר רק בנסיון (ופעולת ההסתרה מהווה חלק ממעשה הכנה לגניבה), ואולי יש גם דרכים נוספות לבצע גניבה שפחות קל להעלות על הדעת (מה לגבי גניבה באמצעות מחשב???).
הנקודה היא, שתהא הדרך אשר תהא (שאת/ה מתייחס/ת אליה כאל "תוצאה או שינוי"), היא אינה מהווה רכיב בעבירת הגניבה והעבירה מתגבשת גם ללא קיומה של "תוצאה".
אני מסכימה עם המגיב שאמר שהכוונה לשלול את הדבר מבעליו היא היוצרת את ההתנהגות הדרושה לצורך עבירת הגניבה (להבדיל מעבירות החזקה). זהו סוג מיוחד של כוונה (למרות שלא מדובר ב"כוונה מיוחדת"...) המהווה חלק מהגדרת היסוד העובדתי של העבירה, בלעדיה, ההתנהגות אינה "התנהגות" המהווה רכיב מרכיבי העבירה.
יחד עם זאת, אני לא בטוחה שנדרשת כוונה לשלול "לעולם" - מה לגבי שימוש ללא רשות? (עד כמה שידוע לי, זה נחשב כגניבה).
|