שלום יקיר, ראשית אציג את נוסח התקנה הרלבנטית: 67 (א1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה. לפנים היתה חובת עצירה רק אם הולך רגל ירד אל הכביש או אפילו הושיט רגל לרדת אל הכביש. כיום זכות קימה לה"ר גם אם עומד על שפת הכביש ליד מעבר חציה. המילה 'עומד' מציינת מצב תנועה סטטי. יש להתייחס אל חזית גופו של הולך הרגל. אם מופנה אל עבר הכביש אז ניכר שבכוונתו לחצות הכביש (להבדיל אם פניו לכיוון אחר או שמתעסק בטלפון או קורא עיתון וכד'). יש המפרשים כבית שמאי את ה'ניכר שבכוונתו', לאמר, אם הולך רגל (בייחוד נכון הדבר לגבי ילדים) במצב הליכה אל עבר מעבר החציה והוא מצוי מרחק צעד אחד או שניים ממנו. מצב זה נכנס לקטגוריה של 'ניכר'.
הערה: אינני עו"ד רק לסייע.
|