|
|
מור שלום, התשובה היא בחיוב - מבחינה תיאורטית.
חוק לשכת עורכי הדין, מגדיר שתי עבירות כלליות שעוסקות בהתנהגות לא הולמת של עורכי דין. האחת היא עבירה לפי סעיף 53 לחוק, השניה היא העבירה לפי סעיף 61(3). שתי העבירות עוסקות בהתנהגות שלא מכבדת את מקצוע עריכת הדין, וכן "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין".
בית המשפט לעניינים מקומיים הוא כמו כל בית משפט, גם שם עורכי דין יכולים לעמוד לדין על עניינים שבין אדם למקום (עניינים זוטרים אומנם יחסית, אך עדיין עניינים שמצריכים בירור משפטי), וכן עורכי דין גם מייצגים בערכאה זו.
כל מעשה ככלל, נבחן לגופו, עורך דין שמדבר בטלפון נייד ומקבל קנס משוטר, לא יעמוד לדין משמעתי. עורך דין שעומד לדין (במסגרת בקשה להישפט) בגלל דו"ח חניה בבית המשפט לעניינים מקומיים, לבטח לא יעמוד לדין.
עוד דוגמא, עורך דין שהואשם בבית משפט לעניינים מקומיים, בעבירות חניה. בגין כך הוא לא עמד לדין משמעתי מן הסתם. אך כן הוגשה נגדו קובלנה בחשד לכאורה שהוא הסב דוחות חניה שלא כדין (תלונה הוגשה על ידי השופט). הוא זוכה בבית הדין המשמעתי, אך הדוגמא שאני מציג היא שיש מקרים שבהחלט אפשר להעמיד לדין בגין עניינים שיש להם זיקה לבית המשפט לעניינים מקומיים (מדובר בתיק בד"מ 85/06, יודגש שהוא זוכה בבית הדין המשמעתי).
כך גם עורך דין - למשל - שמורשע בבית משפט לעניינים מקומיים בעבירות של תכנון ובניה, יכול מאוד להיות שיעמוד לדין. שהרי מה שונה מקרים אלו, מעורך דין שמעניק שיק שחוזר? (גם זו עבירה אתית), או עורך דין שמתבטא כלפי עובד סוציאלי בעניין אישי, בצורה לא הולמת?
עוד דוגמא, עורך דין שמורשע בבית משפט לעניינים מקומיים בעבירות של ניהול עסק ללא רישיון, הרי מה שונה מקרים כאלו, לעורך דין שמורשע בעבירות מס? (האחרונות מהוות עבירה אתית).
מה אני מנסה להבהיר? שהתשובה לשאלתך היא בחיוב, אך כל מקרה נבחן לגופו, שכן עדיין מדובר בבית משפט מיוחד, שדן בעניינים שאין בהם גם קלון בחלק מהמקרים, וזאת להבדיל מעבירות פליליות קלאסיות שנידונות בבית משפט השלום.
בהצלחה!
בברכה,
אדם אשכנזי, עו"ד
מנהל פורום אתיקה מקצועית
רחוב האורגים 21, אשדוד
טל': 08-6538011 : Adam@an-law.co.il
|