|
| שלום רב,
לדעתי , מעמד שוכר דירת מגורים בקיבוץ , כאשר נקבע שמדובר בשוכר ולא בר רשות , ומהות הקשר של השוכר הוא כוונה להתיישבות קבע בישוב - הרי מדובר בחוכר בתנאי שעברו 5 שנים של בהם נחשב כשוכר , ולפי פקודת האגודות השיתופיות סעיף 2 (תיקון 8 תשע"א 2011_) "זכות במקרקעין" מוגדרת גם כשכירות מעל 5 שנים , הזכות היא במקרקעין מפני שהמקרקעין אינם בבעלות הקיבוץ אלא בבעלות המדינה והקיבוץ עשוי להיות שוכר בחוזה תלת שנתי או חוכר בחוזה ספציפי למטרת שימוש חקלאי - היה מהקיבוץ הפר את החוזה עם הרשות והשכיר מקרקעין - בשכירות חודשים למגורים לכלל הציבור , הרי שהרשות עשויה לדרוש השבה של הקרקע בנוסף לתביעה לסעד של עשיית עושר ולא במשפט , לגבי התושב ששוכר בתום לב , עשוי הרשות לחתום עימו חוזה חכירה ישיר ולגרוע את המגרש ממשבצת הקיבוץ- או לחלופין לפצותו על השבחת הקרקע אם הייתה ו/או לספק מקום מגורים חלופי או קרקע לבנות את ביתו בתנאי שיש כבר פרצלציה . היה ומדובר באיזור עדיפות לאומית א' ו/או קו עימות קדמי - ישנה החלטת ממשלה 2017 המנחה למנוע הגירה שלילתי, ולכן סיכויי גבהה כי השוכר יקבל קרקע חלופית או יכנס להגדרה של " משפחת חברים"
לדעתי מדובר בסוגיה מורכבת, והמענה לשאלתי אינו מספק תשובה מספקת .
|