|
| 1. אתה צריך להבחין בין סדר דין
מקוצר (סד"מ)
לבין סדר דין מהיר (סדמ"ר).
ומאחר ששאלתך נשאלה בפורום
העוסק בלשון הרע, שסדר דין
מקוצר אינו מתאים לו, גם
אני סבור, כמו מנהל הפורום,
שנתבעת בסדר דין מהיר,
ובטעות כתבת בכותרת שאלתך:
“סדר דין מקוצר". אם
כן, אז:
2. בסדר דין מהיר מצרפים לכתב
טענות תצהיר אימות על-פי
תקנה 214ג לתקנות סדר הדין
האזרחי. זהו תצהיר מתומצת,
שיש לערוך אותו לפי טופס 17א,
המצוי בתוספת הראשונה לתקנות
(הוא מכונה תצהיר בג"צי,
משום שהוא דומה לתצהיר המצורף
לעתירה לבג"ץ). תצהיר
זה יכול להתייחס הן לעובדות, הידועות
אישית למצהיר, והן לעובדות,
שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו
ואמונתו.
3. תצהיר עדות ראשית הוא תצהיר
מפורט, ערוך לפי תקנה 521,
והוא יכול להכיל רק עובדות,
שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך
ידיעתו הוא (בתצהיר המצורף
לבקשות ביניים רשאי המצהיר להצהיר גם לפי
מיטב אמונתו, ובלבד שיציין
את הנימוקים לכך).
4. תצהיר העדות נועד לחסוך את
זמן העדות הראשית בעל-פה,
כך שהעדות בבית המשפט תתחיל
ישר מהחקירה הנגדית.
5. בסדר דין מהיר מגישים את
תצהירי העדות הראשית של העדים ארבעים
וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון,
אלא אם כן קבע בית המשפט מועד
אחר (תקנה 214ט).
6. לכאורה, בעל
דין, שהגיש תצהיר אימות
יחד עם כתב הטענות, צריך
(אם הוא מתכוון להעיד)
להגיש בבוא העת גם תצהיר עדות
ראשית שלו, יחד עם תצהירי
העדים האחרים מטעמו. אבל
פירוש הגיוני ומקל של התקנות מוביל למסקנה,
שהכפילות אינה הכרחית,
משמע: כתב הטענות
יחד עם תצהיר האימות מהווים למעשה תצהיר
עדות ראשית של בעל הדין. עם
זאת מודגש, כי נושא זה שנוי
במחלוקת בפסיקה, ולמיטב
ידיעתי, אין לגביו פסק דין
מחייב של בית המשפט העליון.
7. משאלתך לא ברור איזה תצהיר
נדרשת להגיש. על פני הדברים,
בהנחה שלא צירפת תצהיר אימות
לכתב ההגנה, לדעתי, זה
התצהיר שעליך להגיש. אך אם
צירפת תצהיר אימות לכתב ההגנה, השופט
התכוון מן הסתם, שתגיש
תצהיר עדות ראשית.
8. על התצהיר עליך לחתום בפני
מי שהוסמך לכך, אחרי שיזהירך
לומר את האמת, וזה יכול
להיות עורך דין, שופט או
רשם תורן בבית המשפט ועוד (ראה
סעיף 15(ב) לפקודת
הראיות וסעיף 102 לחוק בתי
המשפט [נוסח משולב]).
|