|
| 1. מה בדיוק מפריע לך בצילום
הזה?
אני משער, שאם
המנהלת, בעקבות הצילום,
הייתה מזמנת אותך לשיחה,
משבחת אותך על השירות המופלא
שהענקת ללקוחה ומעלה לך את המשכורת באותה
הזדמנות, לא היית מתרעמת
על כך.
לעומת זאת, אם
את כועסת ומוחה על הצילום, סביר
להניח, שנחשפת בו התנהגות
פסולה שלך, שאותה את רוצה
להסתיר ממעבידתך, אף כי
היא זכאית לדעת מה עושים עובדיה, לפחות
בזמן העבודה.
2. סעיף 2 לחוק
הגנת הפרטיות קובע, כי
פגיעה בפרטיות היא, בין
היתר:
"(1) בילוש או התחקות אחרי
אדם, העלולים להטרידו,
או הטרדה אחרת;
“(2) ...
“(3) צילום אדם כשהוא ברשות
היחיד".
פגיעות נוספות המפורטות בסעיף
אינן נוגעות לשאלה.
3. האם הצילום הנדון פוגע
בפרטיותך לפי סעיף 2(1) לחוק?
לדעתי לא, כי לא
הייתה שום הטרדה בצילום הזה; את
אפילו לא ידעת עליו.
האם הצילום הנדון פוגע בפרטיותך
לפי סעיף 2(3) לחוק?
שוב, לדעתי לא,
כי את לא צולמת ברשות היחיד
שלך, ומשתמע משאלתך שגם לא
בנסיבות שבהן רשות הרבים עשויה להיחשב
כרשות היחיד, לדוגמה,
חדר שירותים או מקום ציבורי,
שמטפלים בו בפצוע תאונת דרכים.
יתירה מזו:
4. אפילו נניח, שהייתה
פגיעה כלשהי בפרטיותך בצילום האמור,
עדיין עלייך לדעת, שהחוק
אינו אוסר לחלוטין פגיעה כזו. לפוגע
בפרטיות עשויה לעמוד הגנה מהמפורטות
בחוק, למשל, שהפגיעה
נעשתה בתום לב מתוך חובה מוסרית,
חברתית או מקצועית, או
כדי להגן על עניין אישי כשר של הפוגע;
או שהיה בפגיעה עניין ציבורי
המצדיק אותה, ועוד (ראי
סעיף 18 לחוק). סביר
להניח, שלפחות אחת ההגנות
האלה תעמוד למצלמת.
5. לסיכום, על
פני הדברים, ובהעדר פרטים
נוספים, דעתי היא שהצילום
כשר ואינו עילה לתבוע את המצלמת.
|