|
| שלום דפנה
תשובה מפורטת ומלאה לשאלתך תמצאי בפסה"ד בתיק מס' 847350/3 (בד"ר גדול) אותו תמצאי בלינק הבא:
http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1266
אביא להלן ציטוט מתוכו המסכם את הסוגיה:
"א. איש ואישה שמרדו זע"ז והתגרשו, אין לאישה תוס' כתובה, שעל דעת כן שתתבע גירושין, לא התחייב לה בתוס' כתובה מעיקרא. ואין נפק"מ מי מרד ראשון, אם שניהם כיום לא מעוניינים אחד בשני.
ב. בעל שמרד באשתו, והאשה תובעת גט בגלל המרידה, וכפו על הבעל לגרשה, הבעל חייב בעיקר ותוספת כתובה, שהוא גרם לגירושין כשמרד באשתו, ויכל לחזור בו בכל עת.
ג. בעל שמרד באשתו, והאשה תובעת גט, וידוע שגם אם הבעל יחזור בו ממרידתו, האשה לא תרצה בו, דינם כדין איש ואשה שמרדו זע"ז.
ד. אשה שמרדה בבעלה, והבעל רוצה בה, וגירשה בגלל שרצונה בגירושין, האשה מקבלת את כל זכויותיה עיקר ותוס' כתובה ונצ"ב, שדינה כדין מורדת דעלמא שלא התרו בה והכריזו עליה, שלא הפסידה זכויותיה. לענין מתנות שקבלה מבעלה נחלקו הראשונים, ונחלקו הפוסקים להלכה, יש שכתבו שהעיקר להלכה שהפסידה מתנות, ויש שכתבו שהוא ספד"ד, והמוחזק יכול לטעון קים לי.
ה. אשה שתובעת גט בטענה שאין לבעלה כ"ג או טענה אחרת שמחמת הבעל חייב לגרשה, והוא מודה, אם כפו עליו לגרשה אין לאשה תוס' כתובה שע"ד כן שתכפה עליו לגרשה לא התחייב לה מעיקרא, ואם גירש מרצונו יש לה תוס' כתובה, שמתחילה תבעה גירושין בדין, והבעל גרשה בלי כפיה.
ו. אשה שתובעת גט בטענה שאין לבעלה כ"ג וברור לדיינים שטוענת טענה זו כדי שיכפו עליו לגרשה, והעילה האמיתית היא מחמת מעשיו שמרד בה וגרשה מביתו, כופים עליו לגרשה ונוטלת את כל זכויותיה, ואין אנו מתחשבים בטענתה, כשברור לנו שלא זו עילת התביעה אלא מעשיו של הבעל.
...
העולה מכל המקובץ, שבכל כעין נדון דידן שהאיש והאשה מורדים זע"ז, כופים או לכה"פ מחייבים את הצדדים להתגרש כדי למנוע מצב של עגינות מתמשכת."
בברכה,
מיקי שיפמן, עו"ד
מנהל פורום דיני משפחה
טל': 050-4734121; מייל: shifman.law@gmail.com
|