|
| הליך הגישור פועל על פי הוראות חוק בתי המשפט, ותקנות הגישור.
כדי שיושג "הסדר גישור" התנאי הוא שחייבים לערוך אותו בכתב, וחייבים כל הצדדים לחתום עליו, כפי שקובעת תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993-
"9. (א) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו."
לכן, כשלא הושג "הסדר גישור" אין לבוא בטענה, כי זכותו של כל צד לגישור לחזור בו, ולא לחתום, והדבר ידוע לכולם מהרגע הראשון.
בית המשפט העליון התייחס למצב קיצוני עוד יותר, כאשר הושג "הסדר גישור" ואף נחתם על ידי כל הצדדים וגם המגשר נתן להסדר חתימת קיום, ולאחר מכן, אחד הצדדים נמלך בדעתו (התחרט) ולא הסכים שינתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור. עמדת בית המשפט העליון קובעת שזכאי צד לגישור לחזור בו מהסכמתו אפילו לאחר החתימה שלו על "הסדר הגישור"
[בע"מ (עליון) 8769/08 פלוני נ' פלונית].
לאור כל זאת, ספק רב אם אכן ניתן יהיה לזכות בפיצוי בשל חוסר תום לב של צד להליך הגישור.
|