חוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע נועד להגן ולשמור על שמו הטוב של אדם. הדברים אמורים גם במקום עבודתו, משרתו ומשלח-ידו. התבטאות פוגענית ומעליבה, בין אם בעל פה, אם בכתב, באמצעים אלקטרונים ואמצעים נוספים כיד הדימיון הטובה בעידן הדיגיטלי של ימינו (תמונה, ציור, צליל, סרטון וכו'), עשויה להקים לנפגע עילת תביעה בגין לשון הרע עפ"י חוק.
ישראל מדורגת במקום ה-13 מבין מדינות הארגון מבחינת שעות עבודה ממוצעות בשנה (בין עשר המדינות “העסוקות” באירופה) וכפי שנפסק זה מכבר בעניין זה:“
במערכת של יחסי עבודה קיימים גם ערכים נוספים שיש לקחתם בחשבון בעת יישומו של החוק וההגנות הנקובות בו, הנובעים מהיותו של מקום העבודה מעין “משפחה” מורחבת, שחבריה שוהים זה עם זה שעות רבות מדי יום ואמורים להגשים יחד מטרות משותפות”(ר' ע”ע 46548-09-12).
וכן:
“מקום העבודה הוא מקום חי ותוסס, שיש חשיבות להבטיח בו שיח פתוח, ללא חשש או מגבלות, ותוך עידודם של שקיפות, שיתוף וגילוי מרביים" (ר' ע"ע 46548-09-12 לירן אבידן נ' פלאפון תקשורת בע"מ (מיום 13.3.15)).
בכדי שתתגבש עילת לשון הרע על הנפגע להוכיח שני מרכיבים מצטברים:
1. הוכחת דבר לשון הרע, כמשמעו בחוק.
מהו לשון הרע?
בין היתר כל דבר שהשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
ובהקשר של דיני עבודה, הרי שכל פרסום שעלול לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, עלול להיחשב כדי לשון הרע.
2. הוכחת "פרסום"- כאמור להיעשות בכתב, בע"פ, תמונה, צליל או תמונה.
נדרש שהפרסום יגיע לאדם אחד נוסף, זולת הנפגע ובמקרים בהם קיימת כוונת זדון לפגוע, די בשני אנשים בלבד, זולת הנפגע, כדי להקים עילת/עבירת תביעה בגין לשון הרע ולקבל פיצויים אף בלא הוכחת נזק. על מנת שתתבצע עוולה, אין די בדברים הקשים שנאמרו או נכתבו, אלא יש הכרח שהדברים יפורסמו. לכן, דברי ביקורת קשים ככל שיהיו כלפי עובד או עובדת אינם בגדר הוצאת דיבה אסורה, כל עוד לא פורסמו על ידי המעסיק.
מטבע הדברים, ישנה חשיבות רבה לחומרת האמירה, הפורום בה נאמרה, תדירותה, היקפה, מעמד העובד בחברה ושיקולים נוספים.
אבחנה בין ביקורת מקצועית לבין דעה אישית על העובד:
במסגרת מקום העבודה, להדגיש, לא כל אמירה פוגענית ומעליבה תחשב לשון הרע.
בהקשר לכך חשובה ביותר האבחנה בין אמירה המכוונת לכישוריו המקצועיים של העובד לבין רכילות זולה סתמית החוצה את הפן המקצועי לעבר הפן האישי או האישיותי של העובד.
בפסיקה מכוננת קבע בית הדין הארצי לעבודה כי למעסיק מותר להעביר ביקורת על עובד בפני עובדים אחרים ובלבד שהדברים ייאמרו בתום לב, שיהיו מופנים לציבור העובדים הרלבנטי ומתוקף תפקידו של המנהל כממונה על העובדים.
בהקשר זה, בית המשפט נותן רוח גבית למעסיק שיאמר את צו מצפונו המקצועי וזאת ללא עננה של חשש מתביעות או צנזורה עצמית.
במקרה נוסף נקבע כי מעסיק שנתן חוות דעת שלילית על עובד לשעבר לא ייחשף ללשון הרע כל עוד דבריו נאמרים במישור המקצועי וניתנים לביסוס והוכחה. עוד נפסק כי מעסיק רשאי להביא לידיעת עובדים – לרבות באמצעות פרסום ברבים בעלון – את מדיניותו לעניין הפרות משמעת חמורות במקום העבודה לרבות אלה הכרוכות בפגיעה בטוהר המידות.
לעומת זאת, ביזוי פומבי של המעסיק, גם אם יש צדק בדבריו, עלול להיחשב לשון הרע. כך למשל מעסיק שפרסם ברשימת התפוצה של מקום העבודה - "העובד הסורר פוטר", "כך ייעשה לעובד מורד או בעייתי", "התרחקו ממנו" וכיוצ"ב.
כך למשל בית המשפט פסק לעובד לשעבר פיצויים בסך 75,000 שקלים בגין לשון הרע שהוצאה כנגדו באירוע “הרמת כוסית”. זאת משום שהדברים ייחסו לאחרון עבירות פליליות של מעילה בכספים, אשר הביאו להגשת תלונה במשטרה אך נסגרו ב”חוסר אשמה".
למשל, בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע”ש 13311-03-16), נפסקו לחברה פיצויים בסך 50,000 שקלים בגין לשון הרע שהוצאה כנגדה על ידי עובד לשעבר, שהכפיש אותה מול לקוחותיה (מה שגרם לחלקם אף לעזוב את החברה ולעבור למתחרים).
לדעת המחבר, האצבע של מעסיק או עובד להכפיש ולהשמיץ ככלי לחץ או נקם, קלה על ההדק במיוחד, בעידן של רשתות חברתיות, לייקים ושיתופים. עובד יכול להרוס באחת את שמו הטוב, תדמיתו והמוניטין של בית העסק, הנבנה במשך שנים ולחילופין את המעסיק באופן אישי. כנ"ל ההפך. וכפי המימרה הידועה- "
קל להרוס, קשה יותר לבנות".
לשון הרע - דרכי התמודדות:
במצב של הוצאת דיבה על ידי המעביד, חובת הוכחה תהא על העובד ויהיה עליו להוכיח כי אכן נאמרו או פורסמו עליו הדברים שלטענתו אין כל קשר בינם לבין המציאות. גזירה שווה תינקט ביחס לעובד הטוען כי פגעו לו בפרטיות, חיטטו לו במיילים, לא נתנו לו הפסקת צהריים, המחויב בנסיבות אלה בהבאת ראיות מתאימות.
ברור שלא תמיד קל לגייס עובדים לטובתך הנתונים, מטבע הדברים, ליחסי תלות ומרות מצד המעסיק.
ככל ותתעדו את הדברים בזמן אמת או בסמוך, סיכוייכם להצלחה גוברים.
הקליטו, צלמו, גייסו עדים רלבנטיים ותעדו כל שאפשר. סוף מעשה במחשבה תחילה. היו זהירים ורגישים בדבריכם, והתייעצו עם עורך דין הבקיא בתחום לשון הרע והגנת הפרטיות במקום העבודה.