מה הדין למשל כאשר נער בן 16 רוכש טפסי הימורים, נוצרים לו חובות ובעל התחנה דורש את כספו?
מה הדין למשל כאשר נערה בת 14 וחצי רוכשת טלפון נייד? האם יש תוקף לעסקה?
הדין הרלוונטי בישראל לעניין עסקאות שבהם מתקשרות קטינים הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר נחקק כמעט לפני 60 שנה, בשנת 1962. החוק מגדיר כ"קטין" אדם שלא מלאו לו 18 שנה וקובע שפעולה משפטית של קטין דרושה הסכמה של נציגו.
עוד קובע החוק כי פעולה משפטית של קטין שבוצעה ללא הסכמת נציגו ניתנת לביטול על ידי נציגו תוך חודש ימים לאחר שנודע לנציג על הפעולה, אך בשביל לאזן את מצב הדברים מוסיף וקובע כי פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוהו אינה ניתנת לביטול אף שנעשתה שאל בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו.
ניקח כדוגמה את הסיטואציה הראשונה. נער בן 16.5 הגיע לסניף של הסרת לייזר, ללא ידיעת הוריו, וביקש לקבל טיפול להסרת שיער. הנער התכוון לשלם עבור הטיפול בחסכונותיו, שילם כמה אלפי שקלים אך לאחר מספר טיפולים התחרט וביקש לקבל את כספו בחזרה. החברה סירבה בכל תוקף. בית המשפט קבע שהעסקה בין הקטין לחברה בטלה מעיקרא בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והוסיף כי טיפולי הסרת שיער בלייזר אינם מסוג הפעולות שקטינים בגילו של התובע, 16.5, רגילים לעשות זאת. השופט הוסיף ונימק כי מעבר לכך טיפולי הסרת לייזר כוללים בתוכם סיכון טבעי לכוויה או צלקת ולכן להורי הנער הייתה הסמכות לבקש את ביטול העסקה שנכרתה שלא כדין עם הנער ללא הסכמתם המפורשת מראש. בית המשפט הורה על השבת הסכומים ששילם הנער לחברה וקבע בנוסף כי על החברה לשלם לו פיצויים בגין עגמת נפש.
ניקח דוגמה הפוכה שבה בית המשפט קבע תוצאה שונה לחלוטין. נער בן 17 וחודש, תלמיד בכיתה יא, חתם על זיכרון דברים לרכישת טרקטורון בסכום של 14,000 ₪, ללא ידיעתו של אביו, ולאחר שסיפר על כך לאביו קיבל "שטיפה" וביקש לבטל את העסקה. בית המשפט כאן דווקא דחה את התביעה וקבע כי ההנחה שקטינים אינם רשאים להתקשר בעסקה לרכישת טרקטורון בגיל 17 אינה תואמת את המציאות, ובכל מקרה לא הייתה בפעולה זו משום נזק של ממש לקטין או לרכושו. השופט הוסיף כי חזון נפרץ הוא שנערים בגיל 17 רוכשים טרקטורונים ומעבר לכך, אפילו אם הפעולה המשפטית שערך הנער נעשתה שלא בהסכמת נציגו, אביו, הנציג, "התעורר" מאוחר מדי וביקש לבטל את העסקה יותר מחודש לאחר החתימה מבלי שנתן הסבר סביר.
לסיכום, כל מקרה הוא לגופו ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות אך חשוב לזכור את העקרונות הכלליים עליהם עמדנו בתחילת דברינו.