אם אני לא רוצה להתגייס - מה עושים?

אכן כן. בישראל קובע חוק שירות הביטחון, [נוסח משולב], תשמ"ו- 1986 כי כל אזרח יהיה חייב בשירות צבאי, למעט מספר מגזרים שפטורים מכך בהתאם להחלטות היסטוריות (לרוב מדובר באוכלוסייה המוסלמית והנוצרית בארץ). הסיבה לקיומו של גיוס חובה בישראל, היא המצב הביטחוני השורר בארץ מיום הקמת המדינה, שהרי בכל זאת מדינת ישראל היא עדיין מדינה המוקפת בלא מעט אויבים. 

לקראת הגיוס הצבאי, אזרחים המיועדים לשירות ביטחון (שנקראים בקיצור: "מלשבים") מקבלים צו גיוס. אותו צו למעשה מהווה זימון למבדקים רפואיים ומבחני כשירות. באמצעות אותם מבחנים, קובע הצבא מה תהיה הקב"א (כלומר: "קבוצת האיכות"), וכן מה יהיה הפרופיל הרפואי של המיועד לשירות ביטחון. כדי לקבוע את הפרופיל הרפואי, עורך הצבא מבחנים רפואיים ומגוון מבדקים. לעיתים כאשר יש צורך בבדיקות נוספות, יזמן הצבא את המלש"ב בצו נוסף. את "קבוצת האיכות", קובע הצבא באמצעות מבחנים פסיכוטכניים, וכן גם ראיון אישי. 

ככל שהציון קבוצת האיכות יהיה גבוה יותר, וכך הפרופיל, כך התפקיד אליו ישובץ המלש"ב יהיה מסווג וכנראה שאיכותי יותר, וכן ייתכן שגם במקרים כאלו ייועד המלש"ב לשירות קרבי (אך לא בהכרח). ככל שהפרופיל הרפואי יהיה נמוך יותר, כך גם הסיכוי לשירות קרבי יהיה נמוך יותר, וכן ככל שקבוצת האיכות תהיה נמוכה, כך ייתכן והמלש"ב ייועד לתפקידים פשוטים יותר. יוער שעל קביעת הקב"א ועל הפרופיל הרפואי אפשר לחלוק, אך על כך לא נרחיב במאמר זה. 

ישנם לא מעט אנשים שלקראת הצו גיוס, או במעמד הצו, או לאחריו, או אף לאחר הגיוס לצבא מחליטים שהם אינם מעוניינים לשרת בצבא. כדי להימנע משירות צבאי, ישנן כמה אופציות לפיהן אפשר לפעול. אך יודגש, כי שאלת השירות הצבאי בישראל היא בוודאי מצויה מחלוקת רבתי בין כל שכבות האוכלוסייה והוא בוודאי נושא החוצה מגזרים ומגדרים, אך אין המאמר דנא מבקש להביע עמדה חלילה בנושא. אלא להציג את המצב העובדתי, והחוקי העומד למי שמעוניין להימנע מקיום שירות צבאי בלבד. 

ניתן לבקש פטור מטעמים רפואיים: הדרך אולי האולטימטיבית להימנע משירות צבאי, היא עקב בעיות רפואיות. ככל שהפרופיל הצבאי יהיה נמוך מ- 21, אז הצבא לא יגייס את המועמד לשירות, אך עדיין תעמוד לו אפשרות להתנדב לשירות צבאי. אגב, פרופיל רפואי מורכב גם מפרופיל פסיכולוגי ונפשי. מעבר לפרופיל 21, (דהיינו פרופיל 35 ו- 45) הצבא כן מגייס אזרחים, אך לתפקידי עורף. 

ניתן לבקש פטור מטעמים מצפוניים: החוק מאפשר לצבא לפטור מלש"בים משירות צבאי מטעמים מצפוניים. טעמים מצפוניים יכולים להיות: פציפיזם (אנשים שאינם מוכנים לשאת נשק), ועוד. יוער, שבניגוד לפרופיל רפואי, פטור מטעמים מצפוניים הוא קשה מאוד, ונדיר. מי שמצהיר על סירוב מטעמי מצפון מזומן לרוב לוועדה מיוחדת אשר תבחן את נסיבות העניין. 

ניתן לבקש פטור מטעמים דתיים: הצבא מקנה פטור למלשב"ים מטעמים דתיים, אך לא בהכרח. כדי לקבל את אותו פטור מיוחל יש להוכיח כי שירות צבאי יפגע משמעותית במרקם החיים שלכם בתור אנשים דתיים. לרוב, כאשר מדובר בנשים, הצבא כן פוטר משירות צבאי, ודיי למעשה בהצהרה. 

ניתן לבקש פטור בשל חתונה: הצבא פוטר נשים משירות צבאי במקרים שבהם מדובר באישה נשואה. אכן, קיימת תופעה של נשים שמתחתנות לשם קבלת פטור משירות צבאי, ומתגרשות לאחר קבלת הפטור. כמו כן, אימהות לילדים מקבלות פטור באופן אוטומטי. יש להוכיח רק את עצם הנישואין, וזאת באמצעות תעודת נישואין (לרבות תעודת נישואין שנערכו במדינה זרה).  

ניתן לבקש פטור מטעמים כלכליים: ישנם מלשב"ים המסייעים בכלכלת המשפחה, ולרוב מדובר באנשים שמגיעים ממציאות של מצוקה כלכלית קשה, במסגרתה אותו מלש"ב נוטל חלק בלעדיו אין בפרנסת הבית. במקרים כאלו, הצבא כן עשוי להעניק פטור משירות צבאי, אך לא בקלות, לשם כך יש להוכיח באמצעות אסמכתאות כגון תדפיסי חשבון בנק, תעודות על נכות של ההורים, אישורים על מחלה שמביאה למצוקה הכלכלית, ועוד. הצבא לרוב מסייע לאנשים הנמצאים במצוקה, בתור גישה כללית. כך שזו ברירת המחדל לרוב במקרים כאלו, ולא פטור משירות צבאי. 

במצב כזה, אתה נחשב בתור "נפקד" משירות צבאי, ולאחר תקופה של 20 ימים אתה תוגדר בתור עריק. המשמעות של עריקות יכולה להתבטא בתקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח בכלא צבאי. נפקדות, מטופלת לרוב בפן המשמעתי בצבא, אך גם היא נושא בחובה עונשים משמעתיים קשים. לכן עדיף להימנע מכך. 

[לייעוץ משפטי בנושאים הקשורים לצבא, חייג עכשיו: 03-6001112]