החזקת סמים לצרכים מסחריים – חמורה יותר
האבחנה החשובה ביותר בנוגע לעבירות סמים היא האבחנה בין שימוש לצריכה עצמית לבין שימוש לצרכים מסחריים. ההבדל בין שני סוגי השימוש משמעותי ביותר ובא לידי ביטוי הן בסיכויי הגשת כתב אישום כנגד החשוד והן בחומרת הענישה הצפויה לו.
החוק מבדיל באופן ברור בין שימוש או החזקה של סמים לצריכה עצמית לבין שימוש או החזקה של סמים לצרכים מסחריים. עונשו של הראשון הוא שלש שנים מאסר וקנס בגובה אלפי שקלים, בעוד עונשו של האחרון הוא עשרים שנה מאסר וקנס בגובה מיליוני שקלים.
נתפסת לראשונה משתמש בסמים לצריכה עצמית? סיכוי טוב שלא יוגש נגדך כתב אישום
ההבדל בין המשתמש בסמים לצריכה עצמית לבין המשתמש בסמים לצרכים מסחריים אינו מסתכם רק בגובה העונש. על פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה, ניתן להקל עם אדם שנתפס משתמש בסמים לצריכה עצמית בפעם הראשונה, ולסגור את התיק שלו בלא הגשת כתב אישום כלל:
"בתפיסת הסם הראשונה אצל אדם נעדר כל תיקים פליליים, כאשר ברור כי מדובר בשימוש עצמי ראשוני... ניתן לסגור את התיק תוך אזהרה שתירשם בגיליון הפלילי: "נסגר באזהרה מחוסר עניין לציבור למיצוי הדין, כיוון שהמדובר בתפיסת סם ראשונה לשימוש עצמי". האזהרה תינתן לנוגע בדבר בכתב"
(הנחיית היועץ המשפטי לממשלה)
הנחיה מקלה זו נובעת מתפיסתה של מערכת אכיפת החוק כי מוטב להתמקד בהצרת צעדיהם של סוחרי הסמים הגדולים, מאשר להעניש את האדם הפשוט שהשתמש בסמים. וזאת משתי סיבות: ראשית, סוחרי הסמים מסבים נזק לאחרים, בעוד המשתמש הפרטי מזיק רק לעצמו. שנית, המלחמה בסוחרי הסמים אפקטיבית יותר, כיוון שהיא מנתקת את שרשרת אספקת הסמים מהשורש.
ככל שמדובר בכמות גדולה יותר של סמים – כך העונש חמור יותר
אדם שנתפס מחזיק כמות גדולה של סמים יצטרך להסביר למשטרה מה הוא תכנן לעשות עם כמות כזו גדולה. ללא הסבר מניח את הדעת, הוא ייחשב מחזיק סמים לצרכים מסחריים ועונשו יהיה חמור באופן משמעותי.
חשוב להדגיש כי במקרה בו נתפס אדם עם כמות גדולה של סמים [מעבר לכמות שהוגדרה בחוק], נטל ההוכחה נופל על כתפיו ולא על כתפי התביעה. עליו מוטל להוכיח כי החזיק את הסמים לצריכה עצמית, ולא על התביעה להוכיח כי החזיק את הסמים למטרות מסחריות.
בית המשפט הקל בעונשו של מגדל סמים לצריכה עצמית
האבחנה בין שימוש לצריכה עצמית לבין שימוש לצרכים מסחריים נאמרה על עבירות החזקה או שימוש בסמים, אך לא על איסור גידול סמים. העונש הקבוע בחוק על עבירת גידול סמים – עשרים שנה מאסר או קנס בגובה מיליוני שקלים – חל גם על מקרה בו אדם גידל סמים לצריכתו העצמית בלבד.
עם זאת, לאור מגמתה של מערכת האכיפה שלא להחמיר עם משתמש לצריכה עצמית, בית המשפט עשוי להתחשב בנאשם שגידל סמים לצריכתו העצמית בלבד ולהקל בעונשו.
דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין מדינת ישראל נ' יהודה חריט (51673-05-13). בפסק דין זה, נידון מקרהו של אדם שגידל מריחואנה בביתו לשימושו העצמי. בית המשפט גזר על הנאשם רק עונש מאסר על תנאי – בין השאר, בשל העובדה כי גידל את הסם לשימושו העצמי בלבד.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.