רובנו התוודענו להחלטת השרה בועידת המשפט של לשכת עורכי הדין בישראל בדבר הארכת ההתמחות לשנתיים.אכן, הח"מ "נגוע" בצידוד במתמחים וייצוגם בטריבונלים שונים עם השנים. ואולם אין לחשוד בי כחבר פעיל בלשכת עורכי הדין בישראל שחובת נאמנותי ללשכה כמו לבכירים שבה נפגמה. חלילה, המאמר נכתב לנוכח איכות המקצוע אשר נמצא בירידה תלולה עם השנים! בצד זאת, את האמת והנתונים חייבים לציין. נדמה שהחלטת השרה נגועה עם כל הכבוד במעין התרפסות או שמא רצון לגריפת כותרת זו או אחרת.
אני מבקש לנתח את השאלה: מדוע לא ציינה כב' השרה בנאומה מכוח איזו בעיה היא מורה על הארכת תקופת ההתמחות?
א. האם לנוכח רצונה ליצור מסננת מסוימת להצפת המקצוע?
ב. או רצונה הכן להכניס בשערי המקצוע טובים וראויים יותר, ובעיקר מנוסים יותר לאחר שתי שנות התמחות.
לגבי האפשרות הראשונה שאגב מתאימה יותר לנוכח הנתונים שידעה כב' השרה להביא עת נאמה בכנס (בשים לב גם מול איזה סקטור נאמה), דומני כי השרה למעשה ירתה את החץ הראשון בפגיעה בזכות חוקתית כמו חופש העיסוק. בכל הכבוד הראוי, הח"מ אינו בטוח שהשרה מוסמכת להורות כי את הצפת המקצוע ברצונה לעצור בחסימה מסוימת של הרוצים לבוא בשעריו. קיימות דרכים חוקיות ומידתיות יותר.
בנוגע לאפשרות השנייה, ככל שהיא זו אשר עמדה לעיני השרה, ניתן להצר על כך שהשרה ירתה את הסיסמא שצוטטה לאחר מכך כמעט בכל אתר חדשותי מבלי ליצוק לכך תוכן ממשי ואסביר: הח"מ כמלווה סטודנטים ומתמחים עם השנים, אינו רואה כל טעם בהארכת ההתמחות בשנה נוספת מבלי לשנות רגולציה שלמה שנהוגה במערך ההתמחות. כידוע, למעלה מ- 5 ועדות שונות הוקמו אך בשנים האחרונות כדי לבדוק את שיטת ההסמכה של הרוצים לבוא בשערי המקצוע. כמעט מרביתן המליצו על שינויים מרחיקי לכת אשר בכללן ניתן להצביע על הבולטים יותר:
1. שינוי מתכונת הבחינה בכתב.
2. שינוי אופי ומערך ההתמחות.
רבות דובר על מערך ההתמחות והקמתה של מדרשה בה יידרשו מתמחים לבצע השתלמויות כחלק מחובתם לקראת הסמכתם. באשר לבחינות ההסמכה, דומני כי מתכונת הבחינה כיום יודעת לבדוק יכולת זיכרון בלבד ועל כך במאמרים אחרים אותם כתבתי בשנים עברו.
ככל שקיים סיכוי שהשרה רואה את איכות המקצוע אל מול עינה, החלטת על הארכת ההתמחות הייתה צריכה לפרט בדיוק, בד בבד עם ההכרזה, מה בכוונתה לבצע בשנה הנוספת. האם המתמחה הסביר ימשיך לעמול במשרד אליו הוא נקלט מצאת החמה ועד...
ללא כל רגולציה בהסמכתו? אם התשובה על השאלה הנ"ל היא חיובית, נדמה כי יצא שכרנו בהפסדנו. לעניות דעתי, אני סבור כי הארכת ההתמחות בשנה נוספת דווקא תרע עם עורכי הדין הצעירים אשר תימנע מהם האפשרות להיקלט כשכירים במשרדים השונים. הרי למה להתמודד בעלויות העסקת עו"ד צעיר בשעה שניתן לשלם שכר מינימום (או קרוב לו) למתמחה?
לסיכום:
תחושתי כי השרה ביקשה לרצות את ציבור מאזיניה ותו לא ולמעשה לעצור את הצפת המקצוע. ככל שהח"מ טועה באבחנתו, הארכת תקופת ההתמחות הייתה מחויבת להיעשות עם פלטפורמה ברורה של הכשרה נוספת, עמוקה, פרקטית ואקדמית כאחת - על מנת שיינתנו למתמחה מלוא הכלים להצלחה לפני השתלבותו. אחרת, אנחנו כולנו מפספסים את הערך הנשגב ביותר: להסמיך עורכי דין איכותיים יותר, עמוקים יותר- להסמיך משפטנים טובים יותר אשר יכבדו את כבוד המקצוע ברמ"ח אבריהם.
*הכותב, עו"ד יניב לנקרי ממשרד עורכי הדין לנקרי ושות' מייצג עם השנים סטודנטים ומתמחים מסקטורים שונים בהליכים מנהליים ומשמעתיים בבתי המשפט השונים.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.