חוק השמיטה, המהפכה בהוצאה לפועל שאתם חייבים להכיר

"הקלקול המוסרי שיש במצב בו אדם חייב לחברו – אינו עצם הפער הכלכלי שביניהם. בכך אין כל פסול. הקלקול מונח באותו שעבוד נפשי, שנובע מן השעבוד הכלכלי" (הרב קוק זצ"ל)

ראשית זאת יש לומר: ליבת החוק המדובר מבוססת על כך שחייבים רבים שמוגדרים מוגבלים באמצעים "מתבוססים" בחובותיהם ללא קרן אור. כלומר, הם חדלי פירעון בפועל אך אינם עוברים להליכי פשיטת רגל שבסופם צו הפטר מסיבות שונות. 

היות שלקוחות רבים פונים אלי ומתעניינים לדעת האם הם יוכלו ליהנות מחוק השמיטה, מצאתי לנכון לסייע ולפרט מי יהיה זכאי למחיקת חובות על בסיס מתווה זה ובאופן מיידי. הכירו בבקשה את עיקרי החוק שזכה לשמו המיוחד לא רק משום שהוא מאפשר שמיטת חובות, אלא גם בזכות העובדה שהוא מהווה אקורד סיום לשנת השמיטה ממנה ניפרד בראש השנה הקרוב. 

מדוע היה צריך את החוק מלכתחילה?

נשאלת השאלה, מדוע מלכתחילה צריך חוק שמעניק אפשרות לקבלת הפטר בהוצאה לפועל כאשר קיימים הליכים מסודרים לכך בפשיטת רגל? ובכן, התשובה ברורה, וברורה מאד לחייבים מוגבלים באמצעים. כיום, רבים מהחייבים שמוגדרים כמוגבלים באמצעים מגיעים משכבות חלשות ונמנעים מהליכי פשיטת רגל בעיקר בשל הסיבוך הבירוקרטי שמאפיין אותם. זאת, לצד סיבות נוספות שמונעות מאדם לעבור מהליכי הוצאה לפועל לפשיטת רגל. 

התוצאות פוגעות בחייב בטווח הקצר ובטווח הארוך. לא אחת, צו התשלומים שנקבע לו איננו עומד ביחס הגיוני לחוב, ולעיתים הוא אף לא מצליח לכסות את הריבית. מעגל החובות לא מסתיים וסופו לא נראה באופק. במקביל, החייב מתמודד עם הגבלות רבות מבחינת שימוש בכרטיסי אשראי, יציאה מהארץ, פתיחת עסק ועוד. החוק החדש נועד לתת מענה בדיוק לסיטואציות אלה. 

מתי יכנס החוק לתוקפו? 

חוק השמיטה עבר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית והוא ייכנס לתוקפו בתחילת חודש ספטמבר 2015. אולם, זהו חוק שמוגדר כהוראת שעה והוא מוגבל בזמן לשלוש שנים בלבד. על כן, ככל שאתם רוצים ליהנות מפירותיו עליכם לפעול בהקדם. 

למי הוא מיועד? 

החוק מיועד לחייבים שהוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים 4 שנים לפחות ומשלמים באופן קבוע את צו התשלומים במשך 3 שנים. במקביל, סך החובות בהוצאה לפועל אינו יכול להיות גבוה מ-800,000 שקלים ואין לחייב חוב של יותר מ-400,000 שקלים לנושה בודד. 

מי לא יוכל ליהנות מהשמיטה?

מלבד תנאי הסף שצוינו לעיל, ישנם מספר סייגים שחשוב לשים אליהם לב. ראשית, החוק לא חל על חייבים מוגבלים באמצעים שיש ברשותם נכסים ברי עיקול (פרט למשכורת או קצבה). שנית, חייבים אשר הגישו בחמש השנים האחרונות בקשה לצו כינוס נכסים (פשיטת רגל), או שהיו בהליך לכינוס נכסים שבוטל מסיבה כלשהי, אינם זכאים לקבלת הפטר מכוח חוק השמיטה בהוצאה לפועל. 

מה התהליך?

חייב אשר עומד בכל התנאים שהוגדרו בחוק יכול להתחיל את התהליך עם הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל. הבקשה כוללת מילוי שורה של מסמכים אשר דומים במידה רבה למסמכים הדרושים בהליכי פשיטת רגל. עם הגשת הבקשה הנושים מקבלים העתק שלה והם רשאים להגיש תגובתם ועמדתם בהתאם. כעבור מס' חודשים, רשם ההוצאה לפועל ידון בבקשה להפטר ואם יימצא שהחייב עומד בתנאים המוגדרים ושהוא תם לב, ייתכן וההפטר המיוחל יינתן. 

רגע, ומה עם הנושים?

מומחים בהוצאה לפועל יודעים שחוק השמיטה מיטיב בעיקר עם חייבים. נכון, קבוצה מסוימת של חייבים אך עדיין קבוצה לא קטנה. על כן, החוק קובע מספר סייגים לטובת הנושים. ראשית, נקבע שלא יינתן הפטר אם צפויה בכך פגיעה כלכלית משמעותית בנושה. הפגיעה הכלכלית תיבחן לא במידה שהחוב משולם במלואו אלא במידה שצו התשלומים נותר על כנו. 

שנית, גם אם רשם ההוצאה לפועל יחליט על מתן הפטר לחייב, הנושה יכול לערער על החלטה זו לבית משפט השלום. בנוסף, מלבד התנגדות לבקשת החייב, הנושים יכולים להגיש בקשת נושה לפשיטת רגל (תוך שלושה חודשים ממועד קבלת ההודעה על בקשת החייב). אופציה זו רלבנטית בעיקר עבור נושים שיודעים שהחייב הוא אכן חדל פירעון. 

לסיכום, 

אין לי כל צל של ספק שחייבים רבים עומדים ליהנות מהתיקון של חוק השמיטה. על פי דברי שרת המשפטים, מדובר בכ-22,000 חייבים מוגבלים באמצעים אשר עשויים כעת לקבל הפטר לחובותיהם שיאפשר להם לפתוח דף כלכלי חדש. כן, מבלי להתמודד עם הליכי פשיטת רגל על כל משמעויותיהם. 

בדומה לרשות האכיפה והגבייה אשר עומדת לקבל תקציבים לטובת מתן שירות ומענה לחייבים בנוגע לחוק השמיטה, גם משרדי עורכי דין שעוסקים בתחום מתכוננים בהתאם. אצלנו, צוות המשרד ואנוכי נערכים ב"כוחות מתוגברים" לסייע לחייבים שהחוק נועד עבורם. אלו חייבים אשר נאלצים כבר היום לשלם מדי חודש בחודשו מאות ואלפי שקלים ומתמודדים עם הגבלות שונות כמו ניהול/פתיחת חשבון בנק, יציאה מהארץ ועוד.