איך מצטרפים לתביעה ייצוגית

מהי תביעה ייצוגית

כאמור, לא תמיד משתלם להגיש תביעה על כמה עשרות בודדות של שקלים, וגם המחוקק הבין זאת. אך כאשר קבוצה של כמה מאות אנשים מגישה תביעה אחת הכוללת יחדיו את אותן "עשרות שקלים", אותן עשרות תהפוכנה במהרה לכמה מאות אלפים. זו תכליתה של התביעה הייצוגית, תביעה שבעצם מוגשת ע"י אדם אחד, בשמו ציבור שלם. 

חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 מגדיר "תביעה ייצוגית" בתור "תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה". 

אותה קבוצת בני אדם, היא בעצם קהל הלקוחות של הבנק אשר ביצע עוולה, או חברת ביטוח או סלולר. העוול נגרם לאדם ספציפי, אך העוולה שנעשתה לו היא משותפת לכלל הציבור או ציבור הלקוחות. לדוגמא, כאשר חברת סלולר גובה 3 ₪ ביתר מלקוחותיה, הרי שכלל הציבור שנפגע הוא ציבור הלקוחות של אותה החברה, ציבור שמספרו עשוי להסתכם בכמה עשרות אלפי אנשים. 

לידתה של התביעה הייצוגית, מתחיל בבקשה הנקראת "בקשה לאישור תביעה ייצוגית". כך שבשלב הראשון, על התובע הייצוגי להוכיח בפני בית המשפט כי ברשותו עילת תביעה, שעילת התביעה היא משותפת לציבור, ושהדרך הנכונה ביותר לנהל את התביעה היא בדרך של "תביעה ייצוגית".

ככל שבית המשפט ימצא כי התנאים המתוארים התקיימו, אז הוא יאשר את התביעה בתור תביעה ייצוגית. אז יחל הדיון בתביעה לגופה. 

מתי ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית ניתן להגיש כאשר חברה או רשות או כל תאגיד המפר את חובותיו הצרכניות, חוזיות, נזיקיות ועוד. 

התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, מגדירה מספר רב של מקרים שבהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית, כגון: עוסקים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, תאגידים בנקאים, חברות מסחריות בשל הפרה של חוק ניירות ערך, אפליה במקום העבודה, תביעה נגד רשויות המדינה, ועוד.

כאשר מוגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות מרשות המדינה בשל "גביית יתר", בית המשפט לא ידון בה מיידית, אלא לאחר 90 ימים, שנועדו לאפשר לרשות תקופת ביניים לבחון את התנהלותה. 
ככל שבית המשפט אישר את התביעה הייצוגית, הדבר יפורסם, הן באמצעי המדיה, והן בפנקס מיוחד שמאגד בתוכו את כל התובענות הייצוגיות שהוגשו.

מי יכול להגיש תביעה ייצוגית וכיצד מצטרפים לתביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת רק ע"י תובע פרטי שיש לו גם תביעה אישית. אומנם, החוק מקל מאוד עם התובע הייצוגי, שכן עליו להראות רק שנגרם לו "נזק לכאורה". אך בהיעדר עילת תביעה אישית, לא ניתן לאשר תביעה ייצוגית. 

בנוסף, כאשר בית המשפט מאשר תביעה ייצוגית, הוא קובע גם מי תהיה "הקבוצה" שבשמה מוגשת התביעה הייצוגית. יוער, שכל אדם עשוי להיות חלק מאותה קבוצה. משום שברירת המחדל היא שכל אדם רלוונטי לעוולה שנגרמה לכאורה, יהיה חלק מהקבוצה, מבלי שבית המשפט יגדיר בפירוש מי הם חבריה.

לדוגמא: אם הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח בשל הטעיה, הרי שחברי הקבוצה באופן כמעט אוטומטי יהיו אנשים שבוטחו באותה חברה ביטוח בתקופת הזמן שבה נעשתה ההטעיה. 

עם זאת, לכלל המתואר יש שני חריגים, החריג הראשון הוא שאם אדם מסוים לא מעוניין להיות חלק מהקבוצה, עליו להודיע על כך לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום ההחלטה על אישור התביעה הייצוגית. 

החריג השני, הוא במקרים שבהם בית המשפט יגדיר את הקבוצה בתור קבוצה שכן יש להצטרף אליה באופן מפורש. אז כאמור, יש להצטרף לקבוצה באופן אישי, או באמצעות פניה לעו"ד של התובע הייצוגי, או באמצעות הודעה לבית המשפט. 

חשוב לציין שכאשר אדם מבקש להצטרף כתובע ייצוגי לקבוצה, הוא צריך להיות גם כן בעל עילת תביעה אישית, בדומה לתובע הייצוגי. החוק קובע כי עילת תביעה בנסיבות, חייבת להיות עילה שנוצרה לפני הגשת התביעה הייצוגית, ולא לאחריה. 

מהי המשמעות של קבלת תביעה ייצוגית? 

קבלתה של תביעה ייצוגית עשויה "לזעזע" כל חברה מסחרית וכל רשות ציבורית, שכן העלות הכספית שלה עשויה להיות גבוהה מאוד, ועצם פרסומה עשוי להזיק מאוד, ולא אחת לעורר אנשים נוספים להגיש תביעות אישיות נגדה. 

כך שלעיתים, לא תמיד משתלם "לעקוץ" את הציבור "בקטנה", שכן לעיתים גביית יתר של שני שקלים, עלולה לעלות לגובה בסופו של יום, שני מיליון שקלים.