משמעותה של בקשת עיכוב הליכים פליליים

עיכוב הליכים - הדין

הסמכות לעכב את ההליכים בהליך הפלילי מנויה בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"). הסעיף המוזכר קובע "שבכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט". 

ליועמ"ש לממשלה הסמכות לעכב את ההליך הפלילי בשני תנאים: (1) לאחר הגשת כתב האישום (2) לאחר שניתנה הכרעת הדין. כלומר, לאחר מתן הכרעת הדין, ולפני מתן גזר הדין, פוקעת סמכותו לעכב את ההליך. 

בנוסף, דיי בהודעה מטעם היועמ"ש לבית המשפט הרלוונטי כדי להפסיק את ההליך הפלילי. יודגש גם כי אין הגבלה על השלב בו מצוי ההליך המשפטי לגופו. דהיינו, גם בשלב הסיכומים ניתן לעכב את ההליך, וגם אם אותו הליך המשפטי מתנהל במשך שנים ספורות. 

יודגש שהסמכות לעכב את ההליך המשפטי היא סמכות "מעין שיפוטית", שהפעלתה כרוכה בהפעלת שיקול דעת כגון: נסיבות הנאשם, ותועלת הציבור מן המהלך. 

חידוש הליכים

עיכוב הליכים פליליים הוא לא באמת "סוף הסיפור". שכן גם לעיכוב הליכים הגבלות, לרבות האפשרות לחדשם במקרים מסוימים. כך שבנקודה זו נכנס לתמונה סעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי. 

סעיף זה קובע את התנאים לחידוש ההליכים המשפטים, בכל הנוגע לפרק הזמן. לדוגמא: אם עוכבו הליכים בעבירת פשע, ניתן לחדשם עד חמש שנים מיום העיכוב. כאשר מדובר בעבירת עוון, ניתן לחדש את ההליך המשפטי עד שנה מיום ההחלטה על העיכוב. אגב, בהתאם ללשון הסעיף, כאשר מדובר בעבירת חטא, הרי שאין פרק זמן לחידושה, כך שההחלטה בדבר עיכוב הליכים היא סופית ככלל. 

ככל שהוחלט ע"י היועמ"ש לחדש את ההליכים המשפטיים, עליו לעשות כן באותו האופן בו הוא יודיע על עיכוב ההליך, קרי: באמצעות הודעה לבית המשפט. או אז, ההליך המשפטי יחודש מהמקום שבו הוא הופסק. לדוגמא: אם ההליך המשפטי עוכב חקירתו הנגדית של אחד מעדי התביעה, אז חידושו של המשפט יימשך מאותה הנקודה, ולא בשלב הקראת כתב האישום. 

בנוסף, כאשר ההליך המשפטי מעוכב בהתאם לסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי האחרון לחדשו, וכן, הוא רשאי לעכב שוב את ההליך המשפטי. לדוגמא: לעיתים תכופות כאשר מעוכב הליך משפטי בעניינו של נאשם מסוים, עובר האחרון עבירות פליליות בזמן עיכוב ההליכים. כך שבמקרים כאלו לא אחת מורה היועמ"ש לממשלה לחדש את ההליכים.

החריג לסמכות לחדש את ההליך המשפטי, היא שלא ניתן לחדש הליך משפטי שעוכב בפעם השניה. נראה כי זהו תנאי מאוזן, שגם שומר על זכותו של הנאשם לוודאות משפטית והליך הוגן, ומנגד, שומר גם על שיקול דעתו של היועמ"ש במקרים שבהם חל שינוי נסיבות המצדיק חידוש הליכים ו\או עיכובם מחדש. 

השיקולים הרלוונטיים לעיכוב הליכים

כאמור, הסמכות לעכב הליכים משפטיים היא סמכות מעין שיפוטית. לא בנקל יעוכבו ההליכים. שכן הסמכות הזו שמורה למקרים מיוחדים, לדוגמא: כאשר מדובר בעבירות קלות ערך, כאשר מדובר בעבירות שבוצעו בנסיבות מיוחדות כגון: קושי כלכלי, מצב בריאותי קשה ועוד. 

למשל, כאשר אדם נתפס בעבירה של שימוש בסם קל לשימושו העצמי, והוא ללא עבר פלילי, יש מקום לבקש לעכב את ההליכים כדי שלא לפגוע בעתידו. דוגמא אחרת, היא כאשר מדובר בנאשם שבשלב ניהול ההליך הפלילי התאשפז במצב אקוטי, גם אז יש מקום לבחון הגשת בקשה לעיכוב הליכים. 

הגשת בקשה לעיכוב הליכים

בקשה לעיכוב הליכים מוגשת ליועץ המשפטי שמקום מושבו הוא ירושלים. עם זאת, את הבקשה הפורמאלית יש להגיש ככלל בפרקליטות המחוז או בשלוחת התביעה המשטרתית המקומית. דרכם מועברת הבקשה לעיון היועמ"ש או שלוחיו, יחד עם המלצה מטעמם שמא לעכב את ההליך או לאו. 

בדרך כלל, משך הטיפול בבקשה הוא שלושה חודשים לערך. 

לסיכום:

סמכותו של היועמ"ש לממשלה לעכב את ההליכים קבועה בחוק סדר הדין הפלילי. מדובר בסמכות שיפוטית לכל דבר ועניין. משמעותה של החלטה לעכב את ההליכים, היא הפסקתו ההליך המשפטי בכל שלב, בכפוף לכך שהוגש כתב אישום בגין העבירה וטרם ניתנה הכרעת דין. עם זאת, גם הליך שעוכב יכול להיות מחודש במקרים מסוימים.