שמיטת חובות בהוצאה לפועל

בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים , אם החייב ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהאפשרויות הבאות:

א. שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ₪;

ב. 3 שנים - אם סכום החוב מעל  20,000 ₪, אך אינו עולה על  700,000 ₪;

ג. 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 700,000 ₪.

על פי הצעת החוק הממשלתית, תותקן "הוראת שעה" לשלוש שנים, לפיה רשם ההוצאה לפועל יהא רשאי להורות על מחיקת חובות של מי שיעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

א. מי שמוגדר כחייב מוגבל באמצעים במשך חמש שנים.

ב. עמד בתשלומיו בשלוש השנים האחרונות.

ג. אין לו נכסים.

ד. חובותיו לגורם יחיד הם עד 400 אלף ₪.

ה. היקף חובותיו הכללי הוא עד 800 אלף ₪.

לדברי ההצעה, מטרתה להעניק לאותם חייבים את ההפטר שהיו זכאים לו, אילו פנו להליכי פשיטת רגל, וזאת - מבלי לפתוח במסלול נוסף.  כן נמסר ממשרד המשפטים כי קיימים בין 30 ל-40 אלף מוגבלים באמצעים העומדים בקריטריונים הנ"ל.

אודות ההצעה האמורה פורסמו מחד גיסא דברי הלל ושבח, ודברי כיבושין וגנאי מאידך גיסא, והרטוריקה רבה בשתי המחנות.

המקלסים – נועצים יתדותיהם ברעיון השמיטה המופיע בתנ"ך, אך מתעלמים לחלוטין מהדין העברי בכל הקשור להתנהגות הנדרשת ממי שחייב כספים, התנהגות אשר – בלשון המעטה - אינה מאפיינת את מרבית החייבים כיום...

בתנ"ך קיים איזון: חובת החייב להחזיר חובו אינה רק "בין אדם לחברו", והתחמקות מהשבת החוב מהווה עבירה לפי דיני שמיים. ההלכה היהודית מחייבת את החייב לתת כל שיש לו (למעט אוכל לחודש, לבושו , מיטה ותפילין), אף על חשבון חובת מזונותיו לאשתו וילדיו. פירעון החוב קודם לכל! וכנגד זה – הוטלו הגבלות על הנושה באמצעים שהוא רשאי לנקוט לגבית החוב, וכן מצוות השמיטה.

המטילים דופי בהצעה, וטוענים ש"זה לא חוקי" למחוק חובות של נושים פרטיים, וכי מדובר בפגיעה ב"זכות הקנין", מתעלמים מהעובדה שהחוק מאפשר גם היום פגיעה כזו - בהליך פשיטת רגל.

מוסיפים המתנגדים וטוענים שבהליך פשיטת רגל יש אפשרות לנושים להתנגד. ברם, הטוענים זאת, ככל הנראה לא קראו את ההצעה, באשר לפיה גם כן קיימת זכות זו לנושים. 

בהתאם להצעה, כל חייב הסבור שהוא עומד בקריטריונים הר"ל יגיש בקשה למחיקה, רשם ההוצל"פ יבדוק עמידתה בקריטריונים, וככל שהתשובה חיובית: -

א. תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר ברשומות ובעיתונות או באינטרנט וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו. יודגש כי פעולות אלו זהות לפעולות בהליך פשיטת רגל.

ב. נושים וזוכים זכאים להתנגד להפטר: -

(1)   עפ"י העילות שבפקודת פשיטת הרגל.

(2) אם יוכיחו כי ההפטר יגרום להם לפגיעה כלכלית משמעותית.

ג. רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בהתנגדויות, ויחליט האם לתת לחייב הפטר. 

נמצא איפוא כי הצעת החוק אינה "ממציאה את הגלגל". היא מאמצת לחוק ההוצאה לפועל קריטריונים למחיקת חובות הנהוגים בהליך הפש"ר.

עם זאת, לעניות דעתי חסרה בהצעת החוק האפשרות להחיות את החוב, ככל שיתברר בפרק זמן שיוגדר, כי לאחר המחיקה צצו לפתע לחייב נכסים/זכויות "יש מאין".

הדעה על הצעת החוק הינה "בהתאם לפוזיציה", בהתאם למיקומו של כל אחד: החייבים משוועים לה, והזוכים מבכים אותה.

כידוע, אסור לעשות הכללות, אך נראה כי אחת מתוצאות ההצעה תהא שהאנשים האחראים בחברה "נדפקים" כתוצאה מהתנהגות אחרים אשר לא היססו לחיות על חשבון אחרים. 

על דבר אחד לא יכולה להיות מחלוקת: ההצעה תפגע עוד יותר במוסר התשלומים הירוד ביותר.

כעו"ד העוסק בתחום חובות, הוצל"פ, ופשיטות רגל זה למעלה משלושה עשורים, התקופה לפני "בג"צ פרח" , בה ניתן היה לאסור חייבים בגין חובות, נראית רחוקה מאי פעם...