טיסתכם התעכבה או בוטלה? דרשו פיצויים

ובכן, אם תוכניותיכם השתבשו ללא היכר והלכה החופשה, אולי תמצאו משום נחמה בפיצוי כספי שקובע הדין.

למקרים כאלה בדיוק נועד חוק שירותי תעופה משנת 2012, והוא מחייב חברות תעופה שאחראיות לאיחורים ולביטולים מתסכלים להעניק הטבות ולשלם פיצויים לנוסעים ממורמרים.

בהתאם לחוק, טיסה שהמראתה מתעכבת בלמעלה מ-8 שעות מוגדרת כטיסה שבוטלה. בנסיבות אלה על חברת התעופה לשלם לנוסעים פיצוי שמשלב השבת התמורה או מתן כרטיס טיסה חלופי, ובנוסף סכום כספי עד כ-3,000 שקלים.

אם המראת הטיסה התעכבה בשעתיים, על חברת התעופה לפצותכם במזון ובמשקאות ולספק שירותי תקשורת.

אם המטוס המריא באיחור בין 5 ל-8 שעות, זכותכם לדרוש טיסה חלופית או השבת התמורה. 

עוד החוק מכיר בנזק לנוסעים גם בנסיבות של הקדמת טיסה. אם המראת הטיסה הוקדמה בלמעלה מ-5 שעות, יתכן שקמה לכם זכות לקבלת התמורה בחזרה או לכרטיס טיסה חלופי. אם הקדימו לכם את הטיסה ביותר מ-8 שעות, אפשר שתפוצו בסכום של כ-3,000 שקלים.

חשוב להבין שמדובר בפיצוי "סטטוטורי" שקבוע בחוק מבלי לגרוע מזכותו של כל נוסע לתבוע בנוסף פיצוי בגין נזקים פרטניים שהוסבו לו בעקבות שיבוש הטיסה.  

הדין גם מתייחס לדרך שבה יוכל הנוסע לפעול להטבת נזקיו. החוק מחייב סוכנויות שדרכן נרכשים כרטיסים לסייע לנוסעים במימוש זכותם מול חברות התעופה. חברת תעופה שמסרבת להעניק הטבות לנוסעים בהתאם להוראות החוק יכולה אף להיענש בתשלום פיצויים עונשיים ("פיצויים לדוגמה") בסכום של עד כ-11,000 שקלים לכל תובע.

חברות תעופה שנדרשות לפצות נוסעים בהתאם לחוק בדרך כלל משמיעות טענת הגנה מרכזית אחת: כי מדובר בביטול או באיחור בשל נסיבות מיוחדות ובלתי צפויות. כך, לעתים נטען שהביטול נובע מתקלה טכנית ממשית ובלתי צפויה, ועל-כן לא קמה לחברה החובה לפצות.

ואמנם, בעבר הסיסמה "תקלה טכנית" שירתה את חברות התעופה נאמנה וכמו ביטויים "מאגיים" אחרים, כגון "צרכי הביטחון", "אילוצי הבטיחות" וכיוצא באלה, שימשה מגן איתן מפני טענות של המוני נוסעים ממורמרים. 

אלא שברבות הימים נראה כי בתי המשפט שבעו מסיסמאות מופרחות לאוויר בלא ביסוס עובדתי מניח את הדעת, ובאחרונה הפסיקה העלתה אט-אט את נטל ההוכחה שאותו חייבות להרים חברות תעופה הטוענות לתקלות טכניות בלתי צפויות שבגללן נגרמים לנוסעים נזקים.

כך, לדוגמה, פרשנות שניתנה בפסק הדין בעניין רוזנבוים מיולי 2013 משמיעה גישה מחמירה במפגיע כלפי חברות תעופה שהולכות על המנטרה "תקלה טכנית". באותה פרשה נקבע שככלל אין לראות ב"תקלה טכנית" נסיבה שפוטרת מחובת הפיצוי .לעומת זאת, נסיבות מיוחדות מוצדקות, מוסבר בפסק הדין, יכולות להתקיים במקרים של תקלות נדירות כגון פגם נסתר בייצור כלי הטיס, שכתוצאה מגילויו קורקע כל צי המטוסים. פרשת
רוזנבוים נסובה על תקלה שהצריכה החלפת מנוע, ולמרות זאת בית המשפט לא ראה בכך הצדקה למתן פטור מפיצוי.

באותו עניין בית המשפט חלק על פרשנות מרחיבה (לטובת חברות תעופה) לביטוי "נסיבות בלתי צפויות" שכאמור שלטה בכיפה בעבר, בהבהירו שבהתאם לחוק שירותי תעופה תקלה טכנית לרוב לא אמורה להוות נסיבה מיוחדת שמצדיקה פטור מפיצוי.