בג"צ: החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות

משרד הבריאות ציין כי התגבשה על ידו הצעת חוק חדשה שתעגן תחום זה וביקש לעכב את מתן פסק-הדין, אך בית המשפט העליון דחה גם טענה זו.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת אי. סיג בע"מ ביקשה לייבא ולשווק בישראל סיגריות אלקטרוניות ומוצרים נלווים לסיגריות אלה. בחודש אפריל 2012 פנה היבואן אל המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהלת אגף הרוקחות במטרה לוודא כי אין מניעה לייבא את המוצרים ולשווקם. במענה לפנייה זו השיבה מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות, כי כאשר מדובר במוצר אשר מכיל ניקוטין המיועד לבליעה, למציצה, ללעיסה או לשאיפה - למעט טבק וסיגריות רגילות - מוגדר המוצר כ"תכשיר רפואי", שלא ניתן לשווקו בישראל ללא רישום כדין בהתאם להוראות פרק ו' לפקודת הרוקחים. היבואן עתר לבג"צ נגד החלטה זו.

בעתירתו, טען היבואן כי החלטת משרד הבריאות ניתנה בחוסר סמכות, משום שהסמכות לפקח על הרעלים רפואיים מוגבלת לאלה שמשמשים לצרכים רפואיים, ואיננה חלה על מוצרים שהם מוצרי צריכה כמו הסיגריות האלקטרוניות.

משרד הבריאות טען שיש בידו את הסמכות לפקח על מוצרים אלה, מכיוון שניקוטין נחשב כרעל רפואי, ובכל מקרה הם החלו לנקוט בהליך חקיקה להסדרת הנושא וביקשו שהות מבית המשפט.

דיון והחלטה

בית המשפט דן בשאלה האם מצויה בידי משרד הבריאות, מכוח פקודת הרוקחים, הסמכות החוקית להגביל יבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות, כאשר התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה האם הגדרת "ניקוטין ומלחיו" הם בגדר "רעל רפואי" לפי הפקודה, או לאו.

בית המשפט, לאחר בחינת הסביבה החקיקתית של ההוראות המסדירות רעלים רפואיים, קבע כי יש לפרש את הוראות הפקודה כמוגבלות לשימוש ברעלים רפואיים לצרכים רפואיים, אך לא למוצרי צריכה כמו סיגריות אלקטרוניות.

בית המשפט הוסיף וקבע כי הכפפת חומרים דו-שימושיים (גם רפואיים וגם לצריכה), בדומה לניקוטין, למשטר הפיקוח המחמיר הקבוע בפקודת הרוקחות, גם כאשר אין מדובר בשימוש לצרכי רפואה אלא לצריכה, אינו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם תכלית הפקודה בכלל.

לאור זאת, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת משרד הבריאות ניתנה בחוסר סמכות וקיבל פה אחד את עתירת היבואן לאפשר יבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות. 

בית המשפט ציין כי יש לשבח את משרד הבריאות על רצונו להסדיר בחקיקה את נושא יבוא הסיגריות האלקטרוניות משיקולים של הגנה על בריאות הציבור, ואולם נקבע כי משרד הבריאות אינו רשאי להגביל את היבוא, ללא חקיקה מסודרת, שבשלב הנוכחי טרם לא גובשה. 

ברוב דעות, קבע בית המשפט כי אין להשעות את ההחלטה עד לתיקון החקיקה על ידי משרד הבריאות אלא שהיא תיכנס לתוקפה באופן מיידי.

משרד הבריאות חויב לשאת בהוצאות היבואן לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 20,000 ש"ח.

[בג"ץ 6665/12 אי.סיג בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהלת אגף רוקחות, משרד הבריאות, פסק-דין מיום 3.12.14, בפני הרכב השופטים, מ' נאור, נ' סולברג ו מ' מזוז. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד דורות, זיתון ואברמוביץ. למשרד הבריאות- עו"ד בן אור].