זיכוי קטין מביצוע עבירת החזקת סכין מכוח הלכת בן-חיים

לקבלת פסק הדין המלא דרך אתר הסנגור לחץ

בית המשפט קבע כי משלא ניתן לקבוע כי הנאשם הקטין הבין היטב את משמעות זכותו לסרב לעריכת החיפוש וכי לא ניתן יהיה להשתמש בסירוב זה נגדו, החיפוש נערך שלא כדין ועל כן זיכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו. 

כנגד הנאשם, קטין, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת אגרופן וסכין למטרה לא כשרה. הנאשם כפר בחוקיות החיפוש שבוצע ע"י השוטר. ב"כ המדינה טענה שאין מחלוקת כי הסכין והאגרופן נמצאו ברשות הנאשם וכי גדר המחלוקת היא האם החיפוש שבוצע בנאשם היה כדין והאם המדינה עמדה בנטל ההוכחה כפי שמצווה הלכת בן-חיים. ב"כ טען שבשל רצף ההתנהלות ואי הזהרת הנאשם בניגוד לרשום בדו"ח, יש להכריז כי הסכין והאגרופן שנמצאו הן ראיות בלתי קבילות ופסולות, ולזכות את הנאשם.

בית המשפט דן בחוקיותו של החיפוש שנעשה על גופו ובכליו של הנאשם, ונשאלה השאלה האם חשדו של השוטר כי נעברה עבירת תעבורה מקנה לשוטר עילה חוקית לביצוע החיפוש? בית המשפט קבע שהתשובה היא לאו מוחלט וחד-משמעי. בית המשפט קבע שלשוטר שערך את החיפוש לא היה כל חשד כי הנאשם מסתיר על גופו חפץ כלשהוא, הנאשם לא היה מעורב בתגרה אלימה ולא הפר את הסדר הציבורי, הנאשם שוחח בתמימות עם חברו. 

בית המשפט דן בשאלות בקשת ההסכמה של הנאשם לחיפוש, האם ניתנה כזו בידי הנאשם והאם הסכמה זו מכשירה את הראיות אשר נתפסו כתוצאה מחיפוש זה. בית המשפט קבע כי העובדה שבדו"ח לא נרשמו הסכמת הקטין והבנתו את משמעות הסכמה מדעת, ומשמעות סירובו לחיפוש, מעידים שלא התנהל כל דיאלוג בנושא. 

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>