כשחייל משתמש בסמים קלים הוא בבעיה גדולה

שני חברים מהתיכון יושבים בגינה השכונתית באחד מימי שישי. "בן טובים", "הבן של השכן" יאמרו עליהם. האחד חייל, השני - אזרח הפטור משירות ביטחון, נתפסים על ידי סיור אקראי של משטרת ישראל כשהם מעבירים ביניהם ג'וינט. מעכשיו, לפחות חייו של אחד מהם ישתנו ללא הכר והצירוף "לתפוס ראש" יקבל משמעות שונה אצל כל אחד מהם. החייל, תופס ראשו בייאוש בדרכו לחקירת מצ"ח ואילו האזרח תופס ראשו ומחייך בדרך לג'וינט הבא. כנגד האזרח, לא יוגש כתב אישום, ואם  יוגש, קרוב לוודאי שיסתיים ללא הרשעה וללא רישום פלילי. אצל החייל מדובר ביציאה למלחמת הישרדות אמיתית על חייו: חקירת מצ"ח שעלולה להוביל לכתב אישום, הרשעה בדין שעשויה לגרור כליאה, רישום פלילי, פסילת רשיון נהיגה אזרחי וצבאי, שינוי שיבוץ, פגיעה בסיווג בטחוני ואם לא די בכך, קרוב לוודאי שלאחר שיסיים לרצות את  עונשו, הוא יוזמן ל"ועדת סמים" במיטב שעלולה להורות על  שחרור מצה"ל בשל "התנהגות רעה וחמורה". ועוד לא נאמרה מילה על ההשלכות הפוגעניות גם לגבי עתידו באזרחות.

בעבר, בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה בעניין רישום פלילי בצבא על עבירות שימוש בסם מסוג קנביס בעת חופשה. שופטי העליון לא יכלו שלא להבחין בכך שיחסית לאזרחות מדובר בהקצנה, שכן באזרחות לא מתבצע רישום פלילי. בג"צ ברטלה (1995) מהווה דוגמה מצוינת: הסניגורים טענו כי הגשת כתב אישום נגד חייל בפני בית דין צבאי המייחסת לו עבירה של שימוש בסם "קל" בנסיבות אזרחיות, לוקה בחוסר סבירות ובאפליה, ויש בה פגיעה בערכים חוקתיים בשל היקף הפגיעה בנאשם. לא יתכן שחיילים יוכתמו ברישום פלילי מלא הפוגע בעתידם האזרחי, כאשר חבריהם, שותפים לאותה "עבירה", אזרחים שלא התגייסו לצה"ל לא יועמדו לדין ואם כן, משפטם יסתיים ללא רישום פלילי בשל היותם צעירים עם אופק שיקומי וללא רקע עברייני.  

יחד עם זאת, בית המשפט קבע באותו בג"צ כי מדובר באבחנה מוצדקת בשל מעמדו הייחודי של החייל. השופט זמיר, בדעת יחיד קבע כי המצב שבו נפגע עתידם של חיילים בצורה קיצונית ודרסטית הוא בעייתי והנזק שנגרם הוא מעבר לנדרש:  

"הרישום של הרשעה בעבירת סמים בהתאם לחוק המרשם הפלילי גורר עמו השלכות קשות בתחומים שונים: האפשרות לרכוש מקצועות מסוימים, להתמנות למשרות מסוימות ולנסוע למדינות מסוימות. השלכות אלו עשויות להיות גורליות לאדם צעיר, המשתחרר מן הצבא ועם זאת אינן מקדמות את עניינו של הצבא. לשון אחר הצבא אינו יוצא נשכר מכך שדרכו של חייל משוחרר נחסמת בחייו האזרחיים[…] לכן אפשר לומר כי ההשלכות הקשות של הרשעה בעבירה כזאת אינן מתיישבות עם רוחו של סעיף 9 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. [[…פגיעה בחייל שהורשע בעבירת סמים עלולה להיות, ככל שהיא נוגעת למהלך החיים שלאחר השחרור מן הצבא, מעבר למידה הנדרשת ממהותו ומאופיו של השירות".

למעשה, בג"צ מותח ביקורת על כך שצה"ל ממשיך להתעקש על מדיניות בלתי מתפשרת אשר גורמת נזק עצום לחיילים שמשרתים. זאת בזמן שמשתמטים רבים מטעמים נפשיים ובריאותיים, דתיים, מסיבות אי התאמה וכולי, יכולים להשתמש חופשי בסמים מבלי להיפגע כלל.

אין דרך אחרת לומר את זה: מדובר בתיקים קטנים ומיותרים הגורמים נזק עצום לחייל בצבא ולאחר השחרור. בשל הרישום הפלילי, נגרם נזק ליכולת להתפרנס בכבוד, אין לאותו חייל משוחרר אפילו אפשרות לעבוד כנהג אוטובוס או נהג מונית. לא יוכל לקבל רשיון נשק ועוד.

וצה"ל? נשאר מאחור ומתעקש על מדיניות לא מידתית. אין כל הבחנה בין סמים קלים לקשים. מדיניות הצבא מחמירה ונוקטת ביד קשה בהשוואה למערכת האזרחית. הפער בולט יותר ביחס לעבירות שימוש והחזקה של סמים קלים לצריכה עצמית. 

תיקון? לא בדיוק

תיקון 63 לחש"צ בעניין רישום פלילי מופחת (חמש שנים) הוא מעין עלה תאנה. מעט מדי ומאוחר מדי.

האמת מוכרחה להיאמר: בעוד שבמערכת האזרחית היחס לצריכת סמים לשימוש עצמי הוא ליברלי עד כדי אי הגשת כתב אישום כשמדובר בכמויות מזעריות, הפרקליטות הצבאית תגיש כתב אישום על כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים. גם על שימוש חד פעמי בסם מסוג קנביס במסגרת חופשה באזרחות.

לכאורה, על רקע השירות הצבאי, המאופיין בדרישות משמעתיות גבוהות, פעילות פיזית שוחקת, עמידה בתנאי לחץ ובחוסר וודאות, רמת חרדה ומתח גבוהים, קיימת סבירות גבוהה יותר לשימוש בסמים. 

אולם, שימוש סמים במסגרת השירות הצבאי, בין אם בנסיבות צבאיות או בנסיבות אזרחיות, נתפס כפגיעה קשה וחמורה במשמעת הצבא. הדבר נתפס כמסכן את יכולתו של החייל לתפקד במצבי חירום או להשתמש במידת הצורך, לנהוג בכלי רכב או להשתתף בפעילות צבאית שדורשת ערנות ויכולת תגובה מהירה.

השלכות השימוש בסם מסוכן

כשעולה חשד לעבירת סמים, תיפתח חקירת מצ"ח במהלכה יתבקש החשוד ליתן דגימת שתן. סירוב לתת דגימה יגרור העמדה לדין והרשעה בעבירת סירוב להיבדק לפי סעיף 127 לחש"צ  לפי חוק השיפוט הצבאי, עבירה שבצידה רישום פלילי לחמש שנים. העונש הצפוי בעבירה זו דומה לעונש של שימוש חד פעמי בסם קל, בד"כ כמה שבועות מאסר.

חייל החשוד בשימוש בסמים צפוי להיעצר במהלך החקירה עד השלמתה, ולעיתים צפוי מאסר זה להיות מוארך עד תום המשפט.

הרשעה בדין? מסע הייסורים רק מתחיל

דרכי הענישה שינקטו כלפי מי שיורשע בעבירת סמים כוללות בד"כ עונש מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי. לא אחת מתבקשת גם פגיעה בדרגתו של המורשע ולעיתים תקופה של פסילת רשיון נהיגה גם צבאי וגם אזרחי.

להרשעה בבית דין צבאי גם ההשלכות שעלולות להשפיע גם על החיים לאחר השחרור מצה"ל.

להרשעה מתלווה רישום פלילי שתקף לחמש שנים לכל הפחות, ועלול לצמצם את יכולתו של אותו חייל שהפך לאזרח להשתלב בעבודות הדורשות תעודת יושר משטרתי. זאת ועוד, מאחר ומדובר באוכלוסייה של צעירים בד"כ, המוגדרים לעיתים כנהג חדש, פסילת הרשיון עלולה להביא לחיובו בהליכי רישוי מחדש.

לאחר הרשעה בדין, יועמד החייל בפני וועדה צבאית מיוחדת - ל"וועדת סמים" במיטב שבסמכותה להחליט על פטור מיידי משירות או שינוי שיבוץ לתפקיד הדורש סיווג בטחוני נמוך יותר.

סוף הוא תמיד התחלה

במסגרת פעולות יזומות לאיתור משתמשים בסמים שנערכות באופן פתאומי ביחידה מגיע צוות חוקרי מצ"ח ומבקש מהחיילים, הגם שאינם חשודים, למסור דגימת שתן לשם איתור משתמשים בסמים.

צה"ל משקיע רבות באכיפה, מניעה וענישה מחמירה בכל הקשור לשימוש בסמים במסגרת צבאית.

גם שימוש בודד וחד פעמי בסם מסוג קנביס, עלול להוביל לחקירת מצ"ח ולהגשת כתב אישום בבית דין צבאי. הרשעה בבית דין צבאי, טומנת בחובה רישום פלילי וענישה עם רכיב כליאה ממשי. כל שימוש ו/או החזקה של סמים קלים כקשים, מוגדר כעבירת סמים גם אם מדובר בשימוש בנסיבות אזרחיות, קרי, בחופשה בבית, גם כשמדובר בסמי פיצוציות.

הגם שמדובר בעבירה אזרחית מובהקת, שניתן לעמוד בגינה בבית משפט אזרחי, צה"ל יעדיף להעמיד לדין את חייליו (בשירות חובה, קבע וחיילים בשירות מילואים פעיל – כן, כן) במסגרת צבאית.

במקרים חריגים בלבד, מוסמך היועץ המשפטי לממשלה לאשר, לפי סעיף 14 לחוק השיפוט הצבאי, להעביר תיק בעבירות סמים מבי"ד צבאי לערכאה אזרחית.  

במקרים חריגים, ניתן לפנות לפרקליט הצבאי בבקשה לביטול כת"א, על פי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבא.

חלק גדול מהמשתחררים מצה"ל אינו יודע שגם לאחר שחרורם עלולה הזרוע הצבאית להביאם לדין ולהענישם בחומרה בגין שימוש בסמים שביצעו במהלך השירות וזאת מתוקף תחולת חוק השיפוט צבאי.

בנימה אישית, אני ממליצה על סמך נסיוני שלא להקל ראש בחקירת מצ"ח בגין חשדות לשימוש בסם ולפנות באופן מיידי לייעוץ משפטי שיכול למנוע תוצאות שלאחר מכן יהיה קשה יותר לתקן.