רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

תחום הניתוחים הפלסטיים מתחלק לניתוחים פלסטיים כירוגיים אשר נועדו לטפל בבעיה תפקודית כגון מחיצת אף לא תקינה המונעת נשימה סדירה ועמוקה, הסרת גידולים שונים וכו', לעומת הניתוחים הפלסטיים הקוסמטיים הכוללים ניתוחים לשיפור מראה כגון: הקטנת אוזניים, הרמת עפעפיים, הקטנת או הגדלת חזה ועוד. 

החיים בתרבות המקדשת את המראה הצעיר, החטוב, החלק והרזה משמשת זרז משמעותי בדרכם של מטופלים מכל המינים ובכל הגילאים אל סכין המנתחים או להליכים קוסמטיים כגון הסרת שערות בלייזר, הסרת משקפיים בלייזר וכו'.  

במירוץ להשגת השיפור הרצוי במראה ובאיכות החיים, מוכנים המטופלים לחתום על כל טופס הסכמה אשר מוגש להם ולקחת על עצמם כל סיכון המפורט בו. 

למרבה הצער לא כל הניתוחים הפלסטיים וההליכים הקוסמטיים מסתיימים בצורה הטובה ביותר ומקיימים את הבטחת השיפור במראה, לעיתים נותרים המטופלים המאוכזבים עם תוצאה שונה מזו שציפו לה. עם זאת, חשוב לציין כי חוסר שביעות רצון של מטופל מהתוצאה, אינה בהכרח עילה לתביעת נזיקין או רשלנות מול הרופא והמוסד הרפואי.

מתי חוסר שביעות רצון מהתוצאה יכול להפוך לעילה לתביעת נזיקין או רשלנות?

על מנת לבסס עילה לתביעה על המטופל להוכיח נזק פיזי כגון נכות, עיוות או פגיעה תפקודית אחרת אשר נוצרו עקב הניתוח או הידרדרו בעקבותיו. 

היבט חשוב אשר בית המשפט יסקור באופן יסודי הוא הקשר בין מקצועו של המטופל, והנזק אשר נגרם לו. דוגמנית אשר פרנסתה מותנית באופן ברור במראה חיצוני, ונגרם לה נזק זמני או קבוע המונע ממנה להתפרנס תקבל פיצוי בהתאם. 

על מנת להוכיח רשלנות רפואית יידרש המטופל להוכיח כי מקור הפגיעה במחדל או תוצאה של ניתוח אשר לא נערך לפי הפרוצדורה המקובלת. בית המשפט יבחן במקרה כזה אם התביעה אשר הוגשה עומדת במבחן "הרופא הסביר", כלומר מה היה עושה הרופא הסביר אשר היה נתקל במקרה זה. האם היה מטפל באותה פרוצדורה, האם היה מזהה את הסיכון לפגיעה על סמך הנתונים שהיו לו, האם הנזק אשר נגרם הוא כזה שלא היה קורה לרופא הסביר אשר היה מבצע את אותה פרוצדורה. 

ניתוח שלא על פי הפרוצדורה המקובלת או פגיעה אשר לא הוצגה באופן ברור כסיכון לפני הניתוח מהווים גם הם עילה לתביעת רשלנות.

אם יש עילה לתביעה, השלב הבא יהיה קבלת חוות דעת רפואית  

בכל מקרה של תביעה רפואית יש להגיש לבית המשפט או לוועדות רפואיות שונות חוות דעת רפואית אשר נכתבה ע"י מומחה בתחום הרלוונטי, מפרטת את ההליך הרפואי אשר עבר המטופל ואת הנזק הקיים והעתידי ועוגמת הנפש אשר נגרמו לו. 

יש חשיבות רבה לחוות הדעת הרפואית משום שבמידה והמומחה הרפואי מקובל על בית המשפט או הוועדה, תהיה נטיה גדולה יותר לסמוך גם על המלצותיו השיקומיות והנחותיו לגבי הנזק העתידי הדורש פיצוי. 

חשוב לוודא שחוות הדעת הרפואית תהיה מפורטת ככל האפשר בתיאורי הנזק והיווצרותו או החמרתו עקב ההליך הרפואי סביבו נבנתה התביעה. כמו כן, מומלץ לשלב בחוות הדעת הצגה מפורטת של הפרוטוקולים הרפואיים המקובלים בתחום, עדכונים רפואיים מהארץ והעולם התומכים בתביעה וכל חומר מקצועי אשר יכול לסייע בביסוס הקשר בין ההליך הרפואי והנזק אשר נגרם.

את מי תוכלו לתבוע?

הגורם הישיר אותו תוכלו לתבוע הוא כמובן מבצע ההליך הרפואי או כל איש צוות רפואי אשר רלוונטי לנזק אשר נגרם. בהנחה שההליך בוצע בצורה תקינה והגורם לנזק היה הצוות הרפואי אשר לא טיפל בכם כראוי בזמן ההתאוששות או ההחלמה, כמובן שהתביעה תהיה מופנית כלפיהם. 

בנוסף למבצע הישיר של ההליך הרפואי, קיימים כמובן האחראיים העקיפים: הגוף הרפואי בו בוצע ההליך הרפואי, קופת החולים, חברת הביטוח וכו'. מומלץ לקבל הכוונה משפטית מקצועית לגבי כדאיות התביעה, והגוף אליו כדאי להפנות את התביעה.

מה משפיע על גובה הפיצוי שתקבלו, ומה כולל הפיצוי?  

בית המשפט יתייחס כמובן לנזקים האובייקטיביים: נכות, עיוות, הפסדי השתכרות וכו', אך בנוסף ינסה לתמחר גם היבטים מורכבים יותר כגון עוגמת נפש, כאב נפשי, הסתגרות חברתית ועוד. 

עוגמת הנפש נועדה לפצות את המטופל על עצם הסיטואציה וההתמודדות עם נזק זמני או קבוע אשר גרם לו הניתוח. עוגמת הנפש היא נתון סובייקטיבי הכפוף כולו לפרשנות בית המשפט והתרשמותה מהתמונה אשר הציג המטופל. 

הפיצוי עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים, לכן חשוב לאסוף תיעוד מפורט של כל הליך רפואי אשר אתם עוברים, ולהתייעץ עם אנשי מקצוע אשר יכולים לכוון אתכם במידה והדברים מסתבכים ונוצרת עילה לתביעה.

* הכותב הינו יועץ רפואי בחברת אול מד.