זכאות לדמי אבטלה - תקציר

סעיפי החוק:

סעיף 158 – הגדרת מבוטח, הגדרת דמי אבטלה. 
סעיף 160 – תנאי זכאות, זכאי לדמי אבטלה. 
סעיף 161 – תקופת אכשרה. 
סעיף 166 – סייגים לזכאות. 
סעיף 365 – שמירת זכות לגמלה. 
סעיף 369 – אי רישום ואי תשלום דמי ביטוח, אחריות המעביד. 

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972:

תקנה 3 – זכאות לדמי אבטלה, חייל משוחרר. 
תקנה 4 – זכאות לדמי אבטלה גילאי 20-18. 
תקנה 8 – הצדקה להפסקת עבודה מרצון. 

פקודת מס הכנסה: 

סעיף 32(9) – הגדרת בעל שליטה.  
סעיף 76 – הגדרת חברת מעטים. 
סעיף 164 – חובת ניכוי במקור. 
סעיף 243 – סמכות להתקין תקנות. 

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001: 

סעיף 6(א) – ויתור על עבודה בפועל. 

מהם דמי אבטלה 

"דמי אבטלה" - גמלה המשתלמת לזכאי לפי פרק ז' (סע' 158), לחוק הביטוח לאומי (להלן ייקרא: "החוק").

לשם מה נועדו דמי אבטלה 

דמי אבטלה נועדו להבטיח למובטל שלא מרצונו, אמצעי מחיה בתקופת האבטלה, עד קליטתו בעבודה. 

מי זכאי לדמי אבטלה

זכאים לדמי אבטלה הינם מובטלים תושבי מדינת ישראל או בעלי רישיון לישיבת ארעי בגילאים 20 עד 67 המבוטחים בביטוח אבטלה והעומדים בתקופת האכשרה הנדרשת. 

תנאי מוקדם

זכאות לדמי אבטלה מותנית בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה סמוך ככל הניתן למועד הפסקת העבודה. (אחרת, מובטל המעוניין בדמי אבטלה עלול לאבד את זכאותו). דמי אבטלה ישולמו רק עבור התקופה שלאחר מועד התייצבות המובטל בשירות התעסוקה. 

הגדרת מובטל

מובטל – הינו עובד שהפסיק את עבודתו בין אם מרצונו ובין שלא מרצונו, הרשום בלשכת שירותי התעסוקה כמחוסר עבודה ומתייצב בלשכת התעסוקה, לקבלת עבודה. (סע' 158 לחוק). 

גיל

המובטל הינו בגיל בין  20 עד ל-67 שנים, בהתאם לחריגים בסע' 160 לחוק. (ראה ביטוח אבטלה בהקשר לחריגים, בגילאי 18 שנים). הפירוט המלא לזכאים גילם ועיסוקם, נמצא באתר הביטוח לאומי.  

ביטוח אבטלה – תושב ישראל או תושב ארעי בישראל בגילאים מ-18 ועד ל-67 שנים מבוטח בביטוח אבטלה אם הינו עובד שכיר ומעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבורו.  

מבוטח – הינו אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל המרבי לביטוח אבטלה (גיל הפרישה). כמו כן, המבוטח הוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו. 

בהתאם לסע' 365 לחוק הביטוח הלאומי, אם מעסיק היה חייב בתשלום ביטוח לאומי עבור עובדו, אך מעביד זה לא שילם עבור העובד, אי-התשלום, לא יפגע בזכויות העובד ויראו את התשלומים כאילו שולמו לצורך חישוב תקופת האכשרה. במקרה דנן, אם העובד יקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי, המוסד יהיה רשאי לתבוע מהמעביד את הסכום השווה לדמי אבטלה אותם קיבל המובטל. (סע' 369 לחוק). 

מעמדו של עובד תושב ישראל המועסק ע"י מדינת חוץ

עובד שכיר שמעסיקו אינו תושב ישראל או עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, יהיו מבוטחים בביטוח אבטלה אם ישלמו דמי ביטוח עבור עצמם, על אף שמעסיקם אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבורם. 

יחידים אשר אינם מבוטחים בביטוח אבטלה

להלן רשימת היחידים אשר אינם מבוטחים בביטוח אבטלה: עובד עצמאי, מי שאינו עובד, חבר קיבוץ וחבר מושב שיתופי אלא אם הם עובדים כשכירים מחוץ למשק, בעל שליטה בחברת מעטים, גם אם הוא עבד בה כשכיר.

בעל שליטה בחברת מעטים – לעניין זה הנחיות אגף האבטלה במוסד לביטוח לאומי קובעות שלא מייחסים לבן זוג אחד שליטה בחברה (כאשר אין לו כלל מניות בחברה), בשל מניות בן זוגו. אולם, בן זוג שאיננו בעל מניות בחברה עשוי להיות בעל שליטה באותה חברה מכוח חלופה אחרת. 

סע' 76 לפקודת מס הכנסה (להלן תיקרא: "הפקודה") מגדיר את חברת מעטים – חברה שחמישה בני אדם או פחות שולטים שליטה ישירה או עקיפה, או יכולים לשלוט בה. 

סע' 32(9) לפקודה מגדיר את בעל שליטה – כמי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו ב-10% לפחות במניות החברה, בזכות למנות מנהל, מכוח הצבעה וכד'. 

אדם וקרובו – נחשבים לאדם אחד הכולל גם בני זוג וצאצאים. (לעניין קביעת בעל שליטה).

בפס"ד ב"ל 3145-11-10 דוד יהודית נ' המל"ל נפסק, חרף כך שהתובעת (דוד יהודית), אינה בעלת שליטה במישרין בחברה מאחר ואין בבעלותה 10% מהמניות החברה, לא הייתה שותפה ברווחים ואין לה לכאורה זכות למנות מנהל. אף על פי כן, נקבע כי הייתה בעלת שליטה עקיפה מאחר והבעלות בחברה הייתה בידי בעלה ובתה אשר הינם בהגדרת "קרוב". בצירוף העובדות והראיות שהתובעת ניהלה את החברה וקיבלה החלטות באופן משותף עם בעלה, נקבע כי הללו מעידים כי התובעת נהגה בחברה מנהג בעלים, המקנה לתובעת שליטה עקיפה בחברה ולכן התובעת אינה זכאית לדמי אבטלה. 

תקופת אכשרה – פרק הזמן בו העובד היה מבוטח בביטוח אבטלה. (פרק זמן אינו חייב להיות רצוף,  כעולה מסע' 161 לחוק). לאחר התיקון לחוק, אם מובטל התייצב בלשכת שירות התעסוקה לאחר תאריך ה-1.4.2013, אזי תקופת האכשרה הנדרשת הינה 12 חודשים שעבורם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 18 חודשים שקדמו לתקופת האבטלה. (לעניין זה, עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא, גם אם מדובר ביום עבודה אחד בלבד). צבירת תקופת האכשרה מתחילה החל מגיל 18 ועבודה לפני כן, לא תחושב כתקופת אכשרה. יש להשלים את תקופת האכשרה לפני תחילת תקופת האבטלה. 

עבודה בחו"ל 

עבודה בחו"ל תשמש לחישוב תקופת האכשרה רק אם העובד עבד בחו"ל אצל מעסיק ישראלי ועל פי חוזה שנקשר בישראל. מי שעבד באוסטריה, הולנד או שוודיה (עם מדינות אלו חתומה מדינת ישראל על אמנה בענף האבטלה), ניתן לצרף את תקופת האכשרה לתקופה שנצברה באותן מדינות אמנה, (בתנאים מסוימים), לתקופת האכשרה שנצברה בישראל. 

תקופת האכשרה טרם התיקון לחוק

מובטל אשר התייצב בלשכת שירות התעסוקה לפני ה- 31.3.2013 תקופת האכשרה עמדה כדלהלן: לעובד חודשי (המקבל שכר על בסיס חודשי קבוע), הינה 360 ימים עבורם שולמו דמי ביטוח לאומי, מתוך 540 ימים (18 חודשים) שקדמו לתקופת האבטלה. (בחודש עבודה מלא יילקחו בחשבון כל הימים באותו החודש. הימים בהם העובד נעדר מהעבודה ולא שולם לעובד שכר עבורם, לא יילקחו בחשבון). 

לעובד בשכר יומי (המקבל שכר על בסיס יומי או שעתי)- תקופת האכשרה הינה 300 ימים מתוך 540 ימים שקדמו לאבטלה. במידה ולא הושלמו 300 ימים, המוסד לביטוח לאומי יבצע בדיקה נוספת וכל חודש בו העובד עבד 18 ימים לפחות, יילקחו בחשבון לצורך תקופת האכשרה כ-25 ימי עבודה, לצורך חישוב דמי האבטלה.  

עובד שכיר חודשי העובד כעובד יומי, לסירוגין, ייחשב לעובד יומי. אולם אם עבד חודש מלא כעובד חודשי, יילקחו בחשבון 25 ימים.

ישנן תקופות היעדרות מהעבודה המאריכות את תקופת ההתייחסות של 18 חודשים (540 ימים) כגון: שמירת הריון, ימי  מחלה וכד'. כמו כן, ישנם ימים שיכללו  בתוך תקופת האכשרה על אף שהעובד לא עבד בהם, כגון: ימי חופשה וחג  אשר שולם בגינם שכר עבודה, תקופת שירות מילואים, ימים אשר בגינם שולמו דמי לידה, וימים בהם שולם פיצוי בעד אי מתן הודעה מוקדמת על פיטורין. (בהתאם לנקבע בפס"ד עב"ל 123/07, עב"ל 840/06 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודה זפרני). 

פס"ד זפרני – "תקופת אכשרה כוללת בתוכה פרק זמן של "תקופת הודעה מוקדמת" לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001, כאשר מעסיק ויתר על עבודת העובד במהלכה. יש לראות את העובד שפוטר, תוך ויתור המעסיק על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, "כמי שזכאי לשכר ממעסיקו", כפי שנקבע בהוראת סע' 158 לחוק הבטוח הלאומי, לצורך הכרה בעובד בנסיבות אלה, כ"מבוטח". 

אובדן הזכאות לדמי אבטלה 

מובטל אשר סירב לעבוד בעבודה שלשכת התעסוקה הציעה לו או מובטל שסירב להכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית שמציעה לשכת שירות התעסוקה, מאבד את זכאותו לדמי אבטלה לתקופה בת 90 יום מיום הסירוב ובנוסף יופחתו 30 יום מימי זכאותו לדמי אבטלה.  

דמי אבטלה למתפטר 

עובד אשר הפסיק את עבודתו מרצונו ללא סיבה מוצדקת יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום ממועד הפסקת העבודה. אולם, בכל מקרה, קיימת החובה להתייצב בלשכת שירות התעסוקה סמוך למועד הפסקת העבודה, אחרת ייאבד את הזכאות לדמי אבטלה.

מי שהפסיק את עבודתו מרצונו מסיבה מוצדקת (סע' 166 לחוק, תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי -ביטוח אבטלה, התשל"ג-1972) יקבל דמי אבטלה כמפוטר רגיל. (ללא שהות של 90 יום). 

חייל משוחרר שהתפטר מעבודתו לצורך לימודים בהכשרה מקצועית, ייחשב כמי שעזב את העבודה מסיבה מוצדקת. 

עובד המקבל תשלום בגין דמי חופשה ועובד בחופשה ללא תשלום 

מי שקיבל ממעסיקו תשלום בגין דמי חופשה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה במשך אותה תקופה אשר עבורה שילם המעסיק.

עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום, ביוזמת המעסיק, לפחות 30 ימים, יהיה זכאי לדמי אבטלה אם הוא עונה על תנאי הזכאות. אם נותרו לו ימי חופשה, העובד לא יקבל תשלום דמי אבטלה בתקופה הראשונה כמספר ימי החופשה שנותרו. (מורה בשנת שבתון לא יהיה זכאי לדמי אבטלה). 

הימים עבורם יקבל המבוטח דמי אבטלה ותקופת הזכאות

דמי האבטלה לא יכללו תשלום עבור ימי שבת וחגים. בנוסף, לא ישולמו דמי אבטלה עבור 5 הימים הראשונים בכל תקופה של 4 חודשים.

מספר ימי הזכאות בחודש

מובטל אשר התייצב כנדרש במהלך החודש, יקבל תשלום בעבור ימי העבודה האפשריים באותו החודש. אם ביום התייצבות בלשכה, המובטל היה חולה, עליו להציג תעודת מחלה מרופא ביום ההתייצבות הבא. אם מובטל לא יכול להתייצב ביום שנקבע לו עקב שירות מילואים, רצוי להודיע על כך מראש ובתום הגיוס מהמילואים עליו להציג אישור על תקופת המילואים.

עם זאת מספר ימי האבטלה לתשלום עשוי להיות מופחת: בעבור ימי מחלה – לא ישולמו דמי אבטלה עבור 2 ימי מחלה הראשונים אלא אם תקופת המחלה ארכה לפחות 12 ימים רצופים.

תקופת הזכאות המרבית

התקופה תלויה בגיל מבקש דמי אבטלה, במצבו המשפחתי ומספר התלויים בו. דמי האבטלה ישולמו עבור תקופה הנעה בין 50  ל- 175 ימים, החל מ-1 בחודש שבו המובטל נרשם לראשונה בלשכת שירות התעסוקה. ראה הרחבה והסברים מלאים באתר המוסד לביטוח לאומי. 

תנאים ומצבים המונעים זכאות לדמי אבטלה 

מובטל המקבל תשלומים נוספים מהמוסד לביטוח לאומי. דמי אבטלה לא ישולמו למובטל בעד אותו זמן שבו הוא מקבל תשלומים נוספים מהמוסד לביטוח לאומי כגון: דמי פגיעה עקב תאונה בעבודה, דמי לידה, גמלה לשמירת הריון ועוד.

דמי אבטלה, (דמי פגיעה ודמי לידה) ישולמו ישירות לעובדים רלוונטיים, תוך ניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח והצמדה למדד.

נבחן בבחינת לשכת עורכי דין – לא יהיה זכאי לדמי אבטלה ב-2 חודשים שקדמו למועד הבחינה.

נבחן בבחינה סופית (חלק ב') של רואי החשבון בנושא חשבונאות פיננסית או בנושא ביקורת – לא יהיה זכאי לדמי אבטלה ב-2 חודשים שקדמו למועד הבחינה.

שהייה בחו"ל – מי שלא התייצב בלשכת שירותי התעסוקה ביום שנקבע לו, עקב נסיעה לחו"ל לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בתקופה שהיה בחו"ל.  עם חזרתו מחו"ל, אם הוא עדיין מובטל, ניתן להמשיך להתייצב בלשכה ולפיכך ישולמו לו יתרת ימי הזכאות לתשלום.  

ניכויי חובה מתשלום דמי האבטלה

מדמי האבטלה המשולמים ינוכו - מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. 

מס הכנסה

מדמי האבטלה המשולמים ינוכה מס הכנסה במקור לפי סע' 164 ו-243 לפקודת מס ההכנסה.

פטור ממס הכנסה

מובטל אשר בידו אישור בגין הנחה או פטור ממס הכנסה, יגיש את האישור לפקיד התביעות לשם קבלת פטור או הנחה. לחילופין אפשר לפנות לפקיד השומה שבאזור המגורים לשם קבלת החזר מס.

דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות

מתשלום דמי האבטלה ינוכו דמי ביטוח לאומי לפי שיעור מינימום, ודמי ביטוח בריאות לפי סכום דמי האבטלה. 

הערה: כל האמור במאמר זה הינו תקציר. רק סעיפי החוק, הוראות המוסד לביטוח לאומי או המוסד המטפל בדמי אבטלה, הינם הקובעים והמחייבים בלבד. המאמר מבוסס על פרסומי הביטוח הלאומי.