הפרת חוזה עלתה למפר 325,000 ש"ח

ת"א 37305-03-10

ביהמ"ש המחוזי בת"א, חייב חברה בעלת רישיון ממשרד התקשורת לשידור ערוץ טלוויזיה בכבלים ובלוויין, בתשלום 325,000 ₪ לחברה העוסקת בהפקה מוזיקלית בתחום הזמר הים תיכוני. זאת, בגין גרם הפרת חוזה, בין החברה התובעת, לבין מנחה בתחום המוסיקה הים-תיכונית, שגרמה החברה הנתבעת, לטענת החברה התובעת.

לטענת התובעים, כאשר הנתבעת התקשרה ישירות עם המנחה בהסכם טאלנט, היא גרמה להפרת הסכם ייצוג עימה. התובעים טענו, כי החל משנת 2008, כשהנתבעת נרכשה על ידי חברת שידורי קשת בע"מ, היא החלה לנקוט כלפיהם בדרך בריונית של הפרת הסכמים, תוך פגיעה קשה ומכוונת בתובעת. 

ביהמ"ש בחן, האם גרמו הנתבעים להפרת הסכם הייצוג בין התובעים לבין המנחה. לצורך הכרעה בשאלה זו, בחן האם הוסכם בין התובעים לבינו, על ייצוג בלעדי שלו על ידי התובעים, ואם כן - האם גרמו הנתבעים ביודעין להפרתו של הסכם זה, או שמא - כטענת הנתבעים, התובעים הסכימו להתקשרות הישירה בינו לבין הנתבעת. 

ביהמ"ש דן גם בטענות הצדדים, בדבר זכויות הקניין בתוכניות שהופקו במסגרת שיתוף הפעולה ביניהם, והאם מי מהצדדים הפר זכויות קניין של הצד השני, וטענת הנתבעים בדבר שימוש שלא כדין שעשו התובעים בסודות מסחריים של הנתבעת, ודחה טענות אלה.

התביעה התקבלה בעילת גרם הפרת חוזה, כאמור (סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). יסודות העוולה של גרם הפרת חוזה הם, קיומו של חוזה מחייב כדין; הפרת החוזה; גרימת הפרה; ביודעין; והיעדרו של צידוק מספיק. בין התובעים לבין המנחה, נחתם הסכם ייצוג בלעדי מחייב. ביהמ"ש קבע על פי הראיות, כי הוכח קיומם של יסודות העוולה של גרם הפרת חוזה. 

ביהמ"ש קבע, כי אמנם לא הוכח שהתובעים הפרו את הסכם הייצוג, וכי טענת ההפרה אינה יכולה לשמש צידוק לגרם הפרתו של הסכם זה, או זכות לבטל הסכם זה במועד בו נשלחה לתובעים הודעת הביטול.

עם זאת, נדחתה טענת הנתבעים שסברו כי הסכם הטאלנט הוא הסכם טוב יותר מאשר הסכם הייצוג ונפסק, כי טענה זו כשלעצמה, אינה מהווה עילה לביטול ההסכם, ואף אינה מהווה צידוק לצד שלישי לגרום להפרתו של הסכם זה. 

השופטת רות רונן ציינה, כי הגדרת יסוד הצידוק נדונה באופן מועט יחסית בספרות ובפסיקה.

מדעות המלומדים בספרות המשפטית עולה, כי שמירה על אינטרס עצמי או של אחרים - אינה מהווה צידוק לגרם הפרתו של חוזה. צידוק יכול להיות קיים, כאשר מדובר בשמירה על זכות חוקית כלשהי - כדוגמת זכות העומדת לגורם ההפרה, בשל הסכם קודם בו התקשר, כגון בעניין לינדסי. זהו אינו המצב במקרה זה. 

העובדה שהסכם הטאלנט היה כדאי יותר, איננה אם כן צידוק לגרם הפרת הסכם הייצוג. קבלת עמדה זו היתה מרוקנת את העוולה של גרם הפרת חוזה מתוכן, שכן סביר להניח שברוב המקרים בהם מתקיימת עוולה זו, החוזה המפר כדאי יותר לצד המפר. אלמלא כן - הוא לא היה מתקשר בו.

*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>