נהגי רוה"מ תובעים כ-4.5 מיליון ש"ח בגין אי תשלום תוספת סיכון ושחיקה

במבוא לכתב התביעה נאמר כי התובעים מופלים ומקופחים במהלך כל השנים ביחס לעמיתיהם נהגי השב"כ וכי הפלייה זו מבוטאת באי קבלת "תוספת סיכון ושחיקה" למשכורתם, לעומת חבריהם נהגי השב"כ, העושים את אותה עבודה בצמידות כתף אל כתף וכן מקבלים תוספת סיכון ושחיקה. על אף ניסיונות הטיפול מזה זמן רב, מצד משרד רוה"מ בנוגע להפלייתם ועל אף שהוגשה מטעם רוה"מ הצעת החלטה ל"תוספת שכר קבועה" לנהגי רוה"מ, למרבה הצער, הצעת ההחלטה האמורה טרם אושרה ועד כה לא נעשה דבר בכדי לנטרל את הפלייתם וקיפוחם של נהגי רוה"מ, ולפיכך מוגשת תביעה זו.

לדברי התובעים באמצעות בא כוחם עו"ד צ'רלי בוזגלו הם מועסקים במשרד רוה"מ בתפקידי נהגים אישיים של רוה"מ, הם מבצעים במסגרת תפקידיהם כל משימה המוטלת עליהם במסגרת עבודתם עפ"י הנדרש מהם ובכלל זה פעולות ומשימות שאינן קשורות בנהיגה עפ"י דרישת רוה"מ. לדברי התובעים, הם הינם עובדי מדינה ומשמשים גם כמאבטחים נושאי נשק לכל דבר ועניין והם מנוהלים מקצועית על ידי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ ועוברים אימונים מיוחדים לשמירה על כושר מקצועי ויכולת לתפקד במצבי חירום. לצד נהגי רוה"מ, נאמר בתביעה, עובדים גם נהגים של השב"כ באותו התפקיד ובדרישות זהות לשירות רוה"מ.

ואולם, נהגי השב"כ מקבלים במשכורתם "תוספת סיכון ושחיקה", ביטוי לעבודתם עם רוה"מ בתנאי סיכון, איום ושחיקה גבוהה. לעומתם, התובעים- נהגי רוה"מ שכרם הינו של נהג שר רגיל, ללא ביטוי כלשהו להיותם נהגי רוה"מ החשופים לסיכון ולשחיקה המלווה את עבודתם, בדיוק כנהגי השב"כ העובדים עימם. לדברי התובעים, נהגי רוה"מ נמצאים במסגרת חגורת האבטחה הצמודה של רוה"מ ואולם בעוד כל ממלאי התפקידים המצויים באותה חגורת אבטחה וביניהם נהגי השב"כ, מאבטחים, ומפקדים ראשי צוותים אשר כולם נמצאים בצמידות לרוה"מ בתנועותיו, מקבלים תוספת סיכון ושחיקה הנקראת "מבצעית א' פלוס", מופלים נהגי רוה"מ לרעה באי קבלת תוספת זו, וזאת ללא כל הצדקה בדין.

בתביעה נאמר כי תוספת זו כוללת שכר יסוד גבוה יותר המתבטא בעת הפרישה לפנסיה, נופש מבצעי, צבירת 3% לפנסיה בשנה, הכרה מלאה של משרד הבטחון (ביטוחי חיים, שיקום במקרה פציעה), שכר פיצויים גבוה יותר, פרישה לפנסיה מוקדמת. לפיכך, טוענים התובעים, נוצר מצב אבסורדי בו שני עובדי מדינה, אחד של רוה"מ והשני של השב"כ, מבצעים משרה זהה, זה לצד זה, ומתוגמלים באופן שונה! לדברי התובעים, אין כל מחלוקת על כך שנהגי רוה"מ ונהגי השב"כ נמצאים תחת אותם נהלים, תחת אותו פיקוד, אותו שיבוץ הכשרות, הן בכמותן והן באופן ביצוען ועובדים זה לצד זה, ויוצא שלמעט מקור תלוש השכר, עבודתם זהה לחלוטין.

בתביעה נאמר כי במהלך שנת 2011 הוגשה מטעם רוה"מ הצעה להחלטה "הכרה בתוספת שכר קבועה לנהגי רוה"מ" ובה מוצע כי הנהגים יועסקו בתנאים מיוחדים ואחוז צבירת הפנסיה השנתית שלהם יעמוד על 3% בשנה למשך זמן שירותם כנהגי רוה"מ וכן להעלות כל נהג בדרגה אחת ביחס לדרגתו הנוכחית ולהגדיל את הכיסוי הביטוחי של נהגי רוה"מ כך שיעמוד על מיליון דולר לכל נהג, ואולם הצעה זו לא אושרה עד היום על ידי הממשלה.

לדברי התובעים, נהגי רוה"מ מהווים חוליה מרכזית המסייעת לרוה"מ בעבודתו השגרתית ותפקידם בשעת החירום הוא בעל משנה תוקף, בשמירה על חיי רוה"מ, ומטבע הדברים תפקידם הינו בעל סיכון גבוה ומוביל לשחיקה רבה, ואולם הם מקופחים ביחס לנהגי השב"כ באשר להכרה בעבודתם כמבצעית ובעיקר ביחס להשוואת תנאיהם הסוציאליים, ולטענת התובעים, לא ייתכן כי הם יהיו מתוגמלים באופן שונה תוך הפלייתם וחוסר שוויוניות כלפיהם ופגיעה בכבודם, ואף מבחינה מוסרית אין מקום לאבחנה ולקיפוח בין נהגי רוה"מ לנהגי השב"כ ויתר בעלי התפקידים בחגורת האבטחה של רוה"מ ביחס לתוספת הסיכון והשחיקה אותם לא זוכים לקבל נהגי רוה"מ.

אשר על כן מתבקש ביה"ד לחייב את משרד רוה"מ-נציבות שירות המדינה להשוות את תנאי התובעים לתנאי חבריהם נהגי השב"כ בכל תנאיהם הסוציאליים ולהעניק לתובעים את תוספת הסיכון והשחיקה "מבצעית א' פלוס". 

בשל הימנעות הנתבע מתשלום תוספת הסיכון לתובעים וכן בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעים בשל ההפלייה והקיפוח שהיתה מנת חלקם, מתבקש ביה"ד לחייב את הנתבע לפצות את התובעים בסכום כולל של כ-4.5 מיליון ש"ח המהווה "תוספת ההכרה המבצעית" החל מתחילת עבודתם בתפקיד ועד למועד הגשת כתב התביעה, והכולל את מרכיבי תוספת הסיכון והשחיקה "מבצעית א' פלוס" ממנה נהנים נהגי השב"כ ויתר ממלאי התפקידים המצויים באותה חגורת אבטחה הצמודה של רוה"מ.

טרם הוגש כתב הגנה.

* כל ניסיונות המערכת להשיג את תגובת משרד רוה"מ עד למועד פרסום הידיעה לא צלחו.

תגובות רישמיות לידיעות בדסק החדשות, נא להפנות למייל: info@lawforums.co.il