לקוח שהגיע לטיפול משפטי יומיים (!) לפני תחילת הגבלת החשבון (העסקי), טען שנודע לו באקראי על תחילת ההגבלה, וכי לא קיבל כל התראה על כך.עוד הבהיר כי , ככל שההגבלה תיכנס לתוקף – הדבר ייחשב כ"הגבלה חמורה", באשר חשבונו הוגבל כבר לפני כשנתיים.
מבירור דחוף של העובדות התברר כי מאז הגבלת חשבונו, הופקדו לחשבון 10 שיקים שחוללו מחמת
העדר כיסוי.
לטענתו, ההפקדות בוצעו בניגוד למוסכם בינו למחזיקי השיקים, והוא כלל לא ידע על הפקדתם, שלא לדבר על חילולם, הואיל והבנק חסם ממנו כל מידע בקשר לחשבון, בהיותו ב"טיפול משפטי".
משרד עו"ד זילברפלד , במרוץ כנגד השעון, הכין ערר ובקשה לצו מניעה כנגד תחילת ההגבלה, ומספר שעות לפני תחילת ההגבלה – ניתן צו מניעה כמבוקש.
אין זה מקרה רגיל בסוגיה זו. טענות הערר כנגד ההגבלה חורגות מהטענות הקבועות בחוק.
סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מאפשר גריעת שיק מרשימת עשרת השיקים שחוללו, כאשר:
(1) הבנק סירב בטעות לכבדו
(2) הבנק סירב לפרוע השיק מחמת עיקול בחשבון, בכפוף לתנאים מסוימים.
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהבנק חייב לפרוע השיק.
(4) השיק חולל מחמת פעולת איבה שגרמה לנבצרות הלקוח לטפל בענייניו.
ואילו כאן – אין כל טענה כנגד הבנק. הטענה הינה כנגד צד ג' שהפקיד שיקים שלא כדין, ובכך גרם להגבלת החשבון.
יצוין, כי יש מחלוקת בפסיקה בסוגיה זו , ואין הלכה מחייבת. חלקם של השופטים סבור כי סעיף 10 הנ"ל מהווה "רשימה סגורה" של עילות שניתן להעלות כנגד חילול השיק, שעה שישנם שופטים הסבורים כי – בנסיבות מיוחדות – ניתן להעלות אף טענות שזכרן לא בא בגדר החוק.
טענתו המרכזית של עו"ד זילברפלד היתה כי הגבלת החשבון בנסיבות אלו שהלקוח לא יכול היה לדעת אף לא על הפקדת השיק, שלא לדבר על חילולו- סוטה ממטרות חוק שיקים ללא כיסוי, ומהווה פגיעה חמורה שלא כדין בלקוח.
בנוסף, הועלו טענות על רשלנות חמורה של הבנק בפרשייה זו, כאשר – את החשבון על התנהגותו – שולחים ללקוח...
כאמור, כב' השופטת קלוגמן מבית משפט השלום בנתניה (תיק 55564-05-13) – נעתרה לבקשה וניתן צו מניעה.
*עו"ד זילברפלד מנהל את פורום בנקאות באתר הפורומים המשפטיים.
infidelity
go i dream my husband cheated on me
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.