הישג לא מבוטל למתמחים: נדחה ערעור הלשכה בעליון, ופסילת שאלה בבחינת ההסמכה האחרונה נותרה על כנה!

קרי, שאלה 51 מבחינות ההסמכה האחרונות תיפסל.

לפס"ד הקצר מבית מדרשו של העליון משמעות רבה, שכן בית המשפט מוכיח פעם נוספת שכוחה המנהלי של הלשכה והוועדה אינו בלתי מוגבל. גם אם היקף התערבותו של ביהמ"ש בפסלות שאלה הינו מוגבל, הוכיח העליון שהוא אינו מתערב בפסק דינו המלומד של כב' הש' שחם מבית המשפט לעניינים מנהליים.

ראויה לאזכור פסקה 13 לפסק דינו של הש' שחם מבית המשפט לעניינים מנהליים ירושלים:

אי ההתאמה בין התשובה שנבחרה ובין הבסיס הנורמטיבי המוצע בולטת לעין. הניסיון לשדך את השאלה, את התשובה ואת סעיף 24, לא יצלח. יש בו בבירור מימד מאולץ ומלאכותי. הוא אינו תואם את הנתונים הנורמטיביים של הוראות סעיף 24. הוא אינו תואם את הפרמטרים שבתשובה".

ובהמשך:

" בנסיבות מקרה זה, המרחק בין התשובה שנבחרה ובין הדין הנוהג הוא כזה, אשר אינו מאפשר באופן סביר, ולו בדוחק, לתייג את התשובה האמורה כנכונה. תיוג כאמור חורג ממתחם הסבירות הרחב בהפעלת שיקול הדעת של המשיבה 2. משכך, אין בטיעון האמור כדי להועיל למשיבות.

מתווה בחינות ההסמכה נדון רבות במספר פורומים. אין כל חולק כי שיטת ההסמכה כפי שנהוגה כיום- אינה יודעת לנבא את יכולותיו העתידיות של עוה"ד המיועד. לצערנו, המבחן במתכונתו משול למסננת עבה לכל היותר. שר המשפטים היוצא, בכירי הלשכה, שופטים ומלומדים רבים סבורים כי השיטה צריכה להשתנות מהקצה אל הקצה, כך גם הח"מ.

בשנת 2011 התבטא שר המשפטים בהאי לישנא: תכליתה של הבחינה לבדוק את אחוזי הקלוריות בזיכרון ותו לא. בהמשך, התבטאה כב' הנשיאה הילה גרסטל, שהייתה יו"ר ועדת הבחינות, בזו הלשון: "הבחינה משולה למשחק לוטו".

כל עוד הבחינה נעשית עדיין במתכונתה הנוכחית, אין כל מנוס אלא להביא בדין מידי מועד את הלשכה והוועדה על מנת שינמקו היאך וכיצד שגו בשאלות משאלות הבחינה.

לדידי, וכאקט מנהלי חשוב לביקורת הציבורית, ועדת הבחינות וכל מערך הבחינות, חייבים להיות תחת פיקוחו של משרד המשפטים –כנהוג במקבץ מקצועות חופשיים במשק.

גם אם הלשכה משדרת כי עצמאותה של הוועדה הינה עצמאות מוחלטת, הוכיח הח"מ ואחרים כי אמירה זו משולה מן השפה ולחוץ לכל היותר. הועדה מתכנסת במשרדי הלשכה, מזכירת הועדה משמשת כסמנכ"ל לשכת עוה"ד, אחד מחברי הועדה הינו בכיר בוועדת מתמחים. הקשר ההדוק בין הלשכה לוועדה הוא קשר פסול שאינו מתיישב עם עקרונות השקיפות המנהלית והחשש למשוא פנים- וכל שכן מגוף מכובד כמו הלשכה.

סבורני, כי הבעיה במבחן- ולא בנבחן. עד שלא תשתנה השיטה, ניאלץ לעמוד על המשמר ולייצג נבחנים ומתמחים רבים שבניהם לבין "ההצלחה" עומדת לעיתים נקודה בודדת.

* הכותב, עו"ד יניב לנקרי ממשרד עוה"ד לנקרי ושות' ייצג את המתמחים בעליון, בהליך שבמרכז הידיעה.