חדירה למחשבים באמצעות כונס הנכסים?

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי  כי מינוי כונס, נועד למציאת ראיות, שערב מינויו, היו בשליטת הנתבע או צדדים שלישיים, והבאת ראיות אלה למרכז הבמה, יוצרת את האיזון והשוויון בין בעלי הדין.

בית המשפט ציין, כי נקודת המוצא בהליכים אזרחיים, היא כי יש לאפשר ניהול הליך ב"קלפים פתוחים". לשם כך, נועדו גם אמצעים דיונים, כמו: גילוי מסמכים, שאלונים, וכדומה, וזאת, כדי לאפשר את בירור האמת העובדתית (אכן, יש לכך חריגים, שנועדו למנוע "מסע דיג" פוגעני, שאינו מועיל לפתרון הסכסוך).

מינוי כונס הנכסים, אשר פועל על פי צו אנטון פילר, נועד למציאת אותן ראיות, שערב מינוי כונס הנכסים, היו בשליטת הנתבע או צדדים שלישיים, והבאת ראיות אלה למרכז הבמה, יוצרת את האיזון והשוויון שבין בעלי הדין. צוין כי עיקרון השוויון, הינו עיקרון על במשפט העברי והינו גם אחד מעקרונות היסוד של השיטה המשפטית הישראלית.

בנסיבות שנוצרו בתיק זה, התקבלה עמדתו של כונס הנכסים, כאשר מרכז ההליכים מתנהל בארצות הברית, ובפני בתי המשפט בישראל (בית משפט זה ובית המשפט העליון), הוטלה "משימה", על ידי אחד מבעלי הדין, לבדוק ולאתר האם במסגרת מחשב במדינת ישראל נעשה "ריגול תעשייתי", שומה על בית המשפט, לנהוג בשוויון כלפי בעלי הדין: מצד אחד, לאפשר לתובע להביא את מלוא ראיותיו לבית המשפט, ולשם כך אישרה כבוד השופטת מזרחי בבית משפט העליון את מינוי כונס הנכסים; ומצד שני, לשמור על פרטיותם של הנתבע ובעלי דין אחרים, וכן צדדים שלישיים, לבל ייחשפו ענייניהם האישיים, מעבר לצורך הנדרש בתיק זה.

תפקידו של בית המשפט, הוא לאפשר לכונס הנכסים למלא את תפקידו ולתת לו גיבוי, שכן, הוא זרועו הארוכה של בית המשפט. לאור הנימוקים בדבר הצורך בשוויון בין בעלי הדין, ובדבר חובת בית המשפט ליישם את החלטת בית המשפט העליון, כדי שהכונס יוכל למלא את תפקידו, נדחתה ההתנגדות לבקשה.

*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>