ביטוח לאומי – דמי לידה

דמי לידה, כשמם כן הם, מענק מהביטוח הלאומי המשולם ברוב המקרים לאישה אשר עובדת ויצאה לחופשת לידה מעבודתה. דמי הלידה הינם למעשה פיצוי היולדת בגין אובדן שכר או הכנסה, בתקופה בה אינה עובדת בשל הריון ולידה. ואולם, משנת 1998 הצטרפו אף אבות טריים להסדר דמי הלידה, ובני הזוג רשאים לקבוע כי האב יחליף את בת זוגו, לפחות בחלק מחופשת הלידה הקבועה בחוק, ועל כן האב יקבל את דמי הלידה.

כיצד מחושבים תשלומי ביטוח לאומי ליולדת?

חישוב גובה דמי הלידה = השכר המדווח למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים הקודמים לראש החודש של חודש הלידה. את השכר יש לחלק ל 90 ולהכפיל בימי הזכאות לדמי לידה בפועל. תקרת דמי הלידה, נכון לחודש ינואר 2011, עומדת על 1,376.67 ₪ ליום.

משך תשלום דמי הלידה יהיה בהתאם לתקופה שבה שולמו בגין היולדת דמי ביטוח לאומי ("תקופת אכשרה"). להלן נפרט את משך הזכאות לדמי לידה בהתאם למשך תקופת האכשרה:

דמי לידה

1. דמי לידה במשך 14 שבועות -  לדמי לידה במשך 14 שבועות, תהא זכאית עובדת שבגינה שולמו דמי ביטוח לאומי במשך 10 חודשים מתוך 14 החודשים הקודמים ליציאתה לחופשת הלידה. לחלופין, אם שולמו בגין המבוטחת 15 חודשים מתוך 22 החודשים הקודמים ליציאתה לחופשת הלידה.

2. דמי לידה במשך 7 שבועות - לדמי לידה במשך 7 שבועות, תהא זכאית עובדת שבגינה שולמו דמי ביטוח לאומי עבור ששה חודשים מתוך 14 החודשים הקודמים ליציאתה לחופשת הלידה.

מקרים חריגים 

לידת תאומים- במידה וליולדת נולדו תאומים, היא רשאית ליטול חופשת לידה ארוכה מזו שניתנה בגין לידת ילד אחד. לפיכך, ישולמו לה דמי הלידה בעבור שבועיים נוספים.

אשפוז בתקופת חופשת הלידה- במידה והיולדת או הנולד זקוקים לאשפוז במהלך חופשת הלידה, היולדת זכאית להארכת חופשתה, ולפיכך הגדלת דמי הלידה שינתנו לה, וזאת עד לששה עשר שבועות.

עבודה בתקופת חופשת הלידה- מבוטחת אשר עבדה מחוץ לביתה במהלך חופשת הלידה, רשאי המוסד לביטוח-לאומי לשלול ממנה את זכאותה לדמי לידה, בהתאם לשיקול דעת המוסד. לא כל עבודה מחוץ לבית תגרור אחריה שלילת זכויות אוטומטית.

בנוסף לדמי לידה, החוק בישראל קובע תשלום נוסף ליולדת, הקרוי "מענק לידה" המדובר בתשלום חד פעמי המוענק ליולדת לאחר הלידה.

כיצד מגישים בקשה לקבלת דמי לידה?

לשם קבלת דמי לידה יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:

א. מילוי "טופס תביעה לדמי לידה" והגשתו לסניף המוסד לביטוח לאומי שבאזור מגורי היולדת.

ב. צירוף אישור לידה מביה"ח בו נולד הילד.

ג. מסמכים נוספים בהתאם לסוג העובדת- שכירה, עצמאית, חניכה בהכשרה מקצועית כקבוע בחוק, חיילת משוחררת.

ד. את טופס התביעה לדמי לידה, יש להגיש לביטוח הלאומי סמוך למועד הפסקת העבודה. עם זאת, על הגשת טופס התביעה יש להגיש עד תשעה שבועות לפני יום הלידה, כפי ששוער על ידי הרופא המטפל.

ה. עם זאת, קיימים מעסיקים שונים אשר פונים באופן עצמאי לביטוח הלאומי ומעבירים את התביעות לדמי לידה עבור העובדת. מעסיקים אלה הם השירות הציבורי, מד"א ועוד.

גברים הזכאים לדמי לידה

כאמור, החל מחודש מאי 1998, זכאים אף גברים ליהנות, במקום בת זוגם, מתשלום דמי לידה עובר חלק מחופשת הלידה. בפועל, מעט גברים נוטלים חופשת לידה, ומדי שנה פחות ממאתיים גברים עושים כן, לעומת כ-90,000 נשים בשנה.

לשם כך, על האב לעמוד בקריטריונים הבאים:

א. האב והאם צברו יחדיו תקופת עבודה אשר תזכה בשמונים וארבעה (84) ימי דמי לידה.

ב. האם שהתה ששה שבועות לפחות בחופשת הלידה, החל מיום הלידה.

ג. מעסיקו של האב נעתר לשחררו לחופשת לידה.

ד. ניתנה הסכמה בכתב של האם לכך שהאב ייטול את חופשת הלידה.

ה. האב ניצל 21 ימים רצופים לפחות.

סיכום

לשם זכאות לדמי לידה, על היולדת לעמוד בקריטריון העיקרי והוא "תקופת אכשרה", היא התקופה בה שולמו בגין היולדת דמי ביטוח לאומי, באופן הקבוע בחוק.

במקרים חריגים, ניתן להאריך את משך תקופת קבלת דמי הלידה. לשם קבלת דמי לידה יש להגיש טופס תביעה לביטוח לאומי, על ידי היולדת או באמצעות מעסיקים מסוימים המספקים שירות זה. לחלופין, בני הזוג רשאים לקבוע כי האב יהנה מחופשת לידה במקום האם, וזאת במידה ועמד במספר תנאים הקבועים בחוק.