אבטלה – מדריך למימוש דמי אבטלה

לאור ריבוי השאלות (הנפוצות) בנושא דמי אבטלה, להלן עשרת הדיברות המהווים את עיקרי התשובות:

ממתי סופרים את מניין הימים?

מתי להתייצב בלשכת התעסוקה?

כמה ימים עלי לצבור למפרע כדי לקבל אבטלה (תקופת אכשרה)?

כמה אקבל?

מה ההבדל בין מתפטר לבין מפוטר מהעבודה?

מהי "עבודה מתאימה"?

התייצבתי בלשכה ואח"כ הפסקתי, האם אני יכול לשוב ולהתייצב?

תביעה חוזרת לדמי אבטלה

יולדת – סיום חוזה העסקה

יולדת – אבטלה לאחר לידה

אי התייצבות ו/או סיום ההתיצבות

כללי - מילון מונחים

1. ממתי סופרים את מניין הימים?

זכאות לדמי אבטלה נבדקת מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה, לתקופה של 18 חודשים למפרע (=540 ימים).

2. מתי להתייצב בלשכת התעסוקה?

ההמלצה היא להתייצב לראשונה בשירות התעסוקה סמוך ליום הפסקת העבודה, משתי סיבות:

2.1. הראשונה, לא תמיד כל המידע קיים במועד ההתייצבות הראשון ו/או בהגשת התביעה. כך למשל עוד לא ברור אם סיום העבודה יוכר ע"י הביטוח הלאומי כהתפטרות מוצדקת שתנאיה מקלים בעניין ההתיצבות.

2.2. השנייה, ההתייצבות הראשונה מקבעת הזכאות והזכויות לדמי אבטלה לפי תקופת עבודה קודמת נשמרות לשנה ממועד ההתיצבות הראשון.

3. כמה ימים עלי לצבור למפרע כדי לקבל אבטלה (תקופת אכשרה)?

מצ"ב : מחשבון לבדיקת הזכאות לאבטלה

3.1. לעובד בשכר חודשי : בתקופה זו יש לצבור 360 ימים שבעבורם שולמו דמי ביטוח. החישוב נערך לפי 30 ימים בחודש כפול 12=360 (על פי הממוצע החודשי בלוח השנתי).

3.2. לעובד בשכר יומי/שעתי: בתקופה זו יש לצבור 300 ימים שבעבורם שולמו דמי ביטוח, בתחילה יבדקו ימי העבודה כמות שהם, אם יחסרו ימי עבודה המזכים בדמי אבטלה יערך החישוב הבא:

18 ימי עבודה ומעלה נלקחים בחשבון כמי שעבד 25 ימים, (חודש פברואר נלקח בחשבון כמי שעבד 24 ימים) שאר ימי העבודה בחודש נלקחים כמות שהם.

3.3. לעובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה. ניתן לצבור באופן רציף/לא רציף, תקופות העבודה הנדרשות  כנ"ל, במהלך 18 החודשים מיום ההרשמה הראשון (גם אצל מספר מעסיקים).

4. כמה אקבל?

מצ"ב: מחשבון דמי אבטלה ו- טופס תביעה לדמי אבטלה

5. מה ההבדל בין מתפטר לבין מפוטר מהעבודה?

5.1. מפוטר ו/או מי המתפטר מעבודתו מסיבה מוצדקת (נחשב למפוטר, לגבי ביטוח לאומי), זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה. לשם כך, עליו לצרף לתביעתו אישורים להוכחת טענתו (כגון: מכתב פיטורין מפורש, אישור על: מצב בריאותו ו/או של מי מבני משפחתו, הרעה מוחשית בתנאי עבודה, שעות עבודה ארוכות/משמרות וכדומה לאם לאחר חופשת לידה, מעבר מגורים מותנה במרחק וגיל הילדים ועוד...) כמפורט בהרחבה ב- אבטלה תנאי הזכאות ובשאלות/תשובות אבטלה - האם יולדת שהתפטרה זכאית לדמי אבטלה?

5.2. המתפטר מעבודתו ללא סיבה מוצדקת, מיום ההתפטרות ועד לקבלת דמי האבטלה, חלה תקופת המתנה של 90 ימים. במקרה זה יש לעשות הבחנה בין שני מקרים:

5.2.1. מי שעבד תקופה מלאה ב-18 החודשים הנ"ל, יוכל להגיע להרשמה ראשונה בשירות התעסוקה בתום 90 ימים (עדיין תוותר בידיו תקופת עבודה של 15 חודשים המכילה 360/300 ימים כנדרש) ויהיה זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה, כמו גם הפנייה ל"עבודה מתאימה" בתקופה המתאימה על פי גיל כמפורט להלן בהרחבה מאתר שירות התעסוקה.

5.2.2. מי שלא צבר תקופת עבודה עודפת מעבר לנדרש כנ"ל ב-18 החודשים וצבר רק הימים הנדרשים לזכאות, עליו להרשם בהקדם בשירות התעסוקה מייד עם הפסקת העבודה על מנת לקבע את הזכאות לדמי אבטלה ולשמור על זכויותיו ולחזור להרשמה באופן שוטף בתום 90 ימים מיום ההתפטרות.

במקרה זה, ההפניה לעבודה תהיה בהתאם למצב בריאות וכושר גופני בלבד, ולא תחול הזכאות להפניה ל"עבודה מתאימה" המפורטת להלן, שכן בחלוף 90 ימי המתנה מסתיימים למעשה הימים בהם ניתן היה לשלב ב"עבודה מתאימה" בהתאם לגיל, לאחר מספר הימים המתאים כלהלן.

נזכיר, ההמלצה להתייצב לראשונה בתכוף לאחר סיום העבודה (סעיף 2 לעיל).

6. מהי "עבודה מתאימה"?

כדי לקבל דמי אבטלה עליכם להיות מוכנים לקבל "עבודה מתאימה" המוצעת לכם על-ידי מתאמי ההשמה של לשכת התעסוקה.

למרות האמור, לעובדים שלהלן תיחשב כ"עבודה מתאימה" כל עבודה התואמת את מצב בריאותם ואת כושרם הגופני, גם אם אינה תואמת את מקצועם או את רמת השכלתם, וגם אם השכר בעבודה המוצעת נמוך מדמי האבטלה המגיעים להם:

- מי שמלאו לו 28 שנים, אבל עדיין לא מלאו לו 35 שנים - לאחר חודשיים של אבטלה.

- מי שמלאו לו 25 שנים, אבל עדיין לא מלאו לו 28 שנים - לאחר 30 ימים של אבטלה.

- מי שעדיין לא מלאו לו 25 שנים - לאחר 14 ימים של אבטלה.

7. התייצבתי בלשכה ואח"כ הפסקתי, האם אני יכול לשוב ולהתייצב?

ניתן לחזור להרשמה בכל מועד במהלך השנה באופן שוטף ולהיות זכאים שוב לדמי אבטלה (שקובעו בהתייצבות הראשונה) בכל אחד מהמקרים הבאים לדוגמא:

7.1. למי שהחל לעבוד בעבודה אחרת ותהיה הפסקת עבודה מכל סיבה שהיא.

7.2. לאחר טיול בחו"ל.

7.3. לאם,לאחר חופשת לידה, שבחרה להתפטר ולטפל בילדים, עד שהילדים משתלבים במסגרת מתאימה והיא פנויה שוב לעבודה.

כאמור, הזכאים לדמי אבטלה אשר מצאו עבודה במהלך קבלת דמי אבטלה ונותרה יתרה לזכותם, היתרה ניתנת לניצול עד תום השנה בלבד.

אבל...אם בתום שנה מיום ההרשמה הראשון, צוברים שוב תקופת עבודה מזכה, למי שהחל לקבל דמי אבטלה, תשולם לו תחילה יתרת ימי האבטלה שנותרה ולאחריה על פי תביעה חוזרת לדמי אבטלה שלהלן.

8. תביעה חוזרת לדמי אבטלה:

8.1. ניתן לצבור זכאות חוזרת לדמי אבטלה, אם מיום ההתיצבות הראשון בלשכת התעסוקה חלפו 12 חודשים, ונצברו שוב 360/300 ימי אכשרה כמפורט בסעיף 3 לעיל.

8.2. מי שגילו מתחת ל- 40 - הזכאות מתקיימת פעמיים במהלך 4 שנים, ומשולמים 85% מ- סכומי דמי אבטלה לפי שכר העובד לפני תקופת האבטלה וְ - 80% מ- תקופת הזכאות המרבית .

8.3. בני 40 ומעלה - אין מגבלה בקבלת דמי אבטלה בכל פעם שצוברים זכאות.

9. יולדת – סיום חוזה העסקה:

סיום חוזה עבודה דינו כדין פיטורין לצורך קבלת דמי אבטלה ללא תקופת המתנה.

תקופת עבודתך יכולה לזכות אותך בדמי לידה תחילה ובדמי אבטלה בהמשך,על פי תנאי הזכאות בדמי לידה ובאבטלה.

10. יולדת – אבטלה לאחר לידה:

10.1. אישה שהתפטרה מעבודתה, לפני הלידה או אחריה, יראו בה כמי שהפסיקה את עבודתה מרצונה. כלומר, תתחיל לקבל דמי אבטלה לאחר 90 ימים מיום הפסקת עבודתה (בהתאם לאישור מהמעסיק).

יודגש, על-פי חוק פיצויי פיטורין התפטרות של יולדת דינה כפיטורין, אך היא אינה סיבה מוצדקת לעניין עזיבת העבודה לפי חוק ותקנות בעניין ביטוח אבטלה.

התפטרות של יולדת בשל אופי העבודה, שעות עבודה ארוכות מאוד, משרה מפוצלת, מרחק וכו'  עשויה להיות מוכרת בביטוח לאומי כהתפטרות מוצדקת לעניין אבטלה.

10.2. יש להציג אישור המעסיק על הפסקת עבודה, בלשכת התעסוקה ביום ההתייצבות הראשון ולצרפו גם לתביעת דמי האבטלה בביטוח הלאומי.

10.3. עד לקבלת הודעת זכאות מביטוח לאומי לעניין תשלום דמי האבטלה ללא תקופת המתנה, יש להמשיך ולהתיצב בשירות התעסוקה ביום ובשעות שיקבעו לך, כך ישולמו לך דמי האבטלה אם תאושר פנייתך ללא פגיעה בזכויותייך.

10.4. ניתן להגיע לשירות התעסוקה להרשמה ראשונה בתום חופשת הלידה. כיוון שהרשמה ראשונה מקבעת זכויות לדמי אבטלה לשנה אחת, כך תוכלי לבחור להגיע להרשמה באופן שוטף ולהיות פנויה לעבודה שיפנו אותך אליה, בכל אחד מחודשי השנה כאשר יהיה לך סידור לתינוק שנולד.

10.5. חופשה ללא תשלום (חל"ת) לאחר חופשת לידה (חל"ד) - באופן כללי, יולדת רשאית להיות בחל"ת עד מחצית מתקופת עבודתה ועד לשנה לכל היותר. תקופת החל"ת תלקח בחשבון להארכת התקופה האכשרה לדמי אבטלה מעבר ל-540 ימים:  

ראי בקישור המצ"ב תקופות המאריכות את מניין 540 הימים.

11. אי התייצבות ו/או סיום ההתיצבות:

חישוב דמי אבטלה נעשה על פי מס' ימי ההתיצבות.  יום ההתיצבות האחרון מכסה למעשה את תשלום ימי האבטלה של השבוע הקודם.

10.1. אי התיצבות - למשל: בשל טיול בחו"ל/נופש. רואים בה כמי שעבד בימים אלה ולא ישולמו לו דמי אבטלה כמפורט:

"אם לא התייצבת באחד מהימים שנקבעו לך - רואים את הימים שבין ההתייצבות הראשונה ובין  התייצבות השנייה כאילו עבדת בהם, ולא ישולמו לך דמי אבטלה בעדם."

לפיכך, נסיעה קצרה לחו"ל מיד לאחר יום ההתיצבות וחזרה לפני יום ההתיצבות הבא, לא תפגע בזכויותיך.

ככלל, ניתן לחזור להרשמה באופן שוטף, אם יעלה הצורך, מכל סיבה שהיא, לניצול יתרת ימי האבטלה או הפניה לעבודה, המוקדם מביניהם.

10.2. אי התייצבות בשל מחלה - יש להמציא ללשכת התעסוקה אישור מחלה מקופת החולים כדי שהיעדרותך לא תיפגע בתשלום דמי אבטלה.

10.3. סיום ההתיצבות - יש להודיע על יום תחילת עבודתך הן בשירות התעסוקה והן לביטוח הלאומי לשינוי הסטטוס שלך כמי שעובד.

12. כללי - מילון מונחים:

"תקופת אכשרה" - קודם לאבטלתך היית מבוטח בביטוח אבטלה פרק הזמן הנדרש בחוק (גם אם אינו רצוף), ושולמו בעדך דמי ביטוח אבטלה כמפורט בסעיף 3 לעיל.

"עבודה מתאימה" – סעיף 5 לעיל.

"סרוב" - סירוב לגבי הפנייה למקום עבודה, יביא להפסקת הזכאות לתשלום דמי אבטלה לתקופה של שלושה חודשים מיום הסירוב, להפחתת 30 ימים ממניין הימים המגיעים לכם.

ניתן לעיין בהרחבה, הן באתר ביטוח לאומי והן באתר לשכת התעסוקה.