תקנות תעבורה

הקדמה

על פי דיני תעבורה, מטרותיהן של תקנות התעבורה, אשר נקבעו על פי החוק, הינן להסדיר את התנועה ולאפשר את הזכות לשימוש בטוח בדרך לכל המשתמשים בה. ישנו קובץ תקנות תעבורה הרשמי של מדינת ישראל, בו מפורטים כלל התקנות.

שיטת הניקוד על פי תקנות תעבורה

שיטת הניקוד אינה קשורה להחלטת המשטרה, כפי שנהוג לחשוב, והיא נקבעת על פי תקנות תעבורה.

השיטה אמורה לטפל באותם נהגים אשר עוברים עבירות תנועה יותר מנהגים אחרים, עבירות חמורות יותר ובתדירות גבוה יותר.

הנהג הממוצע, זה שאינו נוהג בפרעות, אין לו מה לחשוש משיטת הניקוד, שכן השיטה בנויה כך שלא תגרום לו כל נזק.

השינויים בשיטת הניקוד החדשה לעומת הישנה הינם:

א. 5 דרגות ניקוד במקום 3 בעבר.

ב. התאמה בין חומרת העבירה וגובה הקנס למספר הנקודות.

ג. היעדר אמצעי תיקון בגין עבירה יחידה.

ד. הוצאת עבירות רבות משיטת הניקוד, בעיקר עבירות הנחשבות לפשוטות באופן יחסי.

ה. היעדר מחיקת נקודות בעקבות אמצעי תיקון.

ו. הרחבת אמצעי התיקון והתאמתו לנהג, בהתאם לעבירות שעבר.

תקנות תעבורה במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים

על פי תקנות תעבורה, נוהג רכב אשר מעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יעצור מיד את רכבו במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזו ממקומו אלא אם יש הכרח לכך או אם שוטר הרשה את הדבר, הזזת כלי רכב ממקום התאונה ללא אישור מהווה עבירה פלילית.

באופן כללי, אסור להזיז נפגעים מהמקום התאונה, זאת שכן כל תזוזה עלולה להחמיר את מצבם של הפצועים המעורבים. יש לעשות כן רק במקרים בהם אי הזזתם עלול להיות מסוכן לשלומם עוד יותר, כמו למשל אם הם נמצאים ברכב בוער אשר עלול להתפוצץ.

בנוסף, יש להודיע באופן מיידי על התרחשות התאונה ולציין את  מרבית הפרטים הרלוונטיים, כגון מיקומה של התאונה, מספרם של הנפגעים, מספר כלי הרכב אשר מעורבים וכיו"ב.

תקנות תעבורה בנוגע לאלכוהול

כידוע, דיני תעבורה מחמירים עד מאד במקרים בהם נתפס נהג תחת השפעת אלכוהול. תקנות התעבורה מאגדות בתוכן את כל הביטויים אשר רלוונטיים לשילוב הקטלני של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, מהם ביטויים שלא מומלץ לאף אחד לחוות על בשרו.

מעבר לסכנות המוחשיות בנהגיה תחת אלכוהול, אדם שנתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול, רישיונו נשלל מידית והוא יועמד לדין פלילי, בו יהיה צפוי אף לעונש מאסר בפועל.

חשוב לדעת בהקשר זה כי שוטר רשאי לדרוש מנהג לעבור בדיקת אלכוהול באמצעות מכשיר המודד את ריכוז האלכוהול באמצעות נשיפה, או אף באמצעות בדיקת דם.

על פי תקנות תעבורה, נהג אשר מסרב לעבור בדיקת אלכוהול נחשב כנהג שיכור.