עיכוב סחורות במכס עקב חשד להפרת סימן מסחר או זכות יוצרים

המלחמה ביבוא מוצרים מזויפים

בתוך זרם המוצרים הרבים המיובאים אל תוך שטחי מדינת ישראל כלולים גם מוצרים מזויפים. לרוב מדובר במוצרים שנרכשו ע"י היבואן מיצרנים במדינות המזרח הרחוק או בשטחי הרשות הפלשתינאית, במחיר נמוך, המאפשר ליבואן למכור אותם בישראל במתח רווחים גבוה. מוצרים אלו עושים את דרכם לדוכני מכירה ולחנויות, נמכרים לצרכנים וגורמים לפגיעה כפולה:

א. פגיעה ביצרן המוצר המקורי ו/או בבעל הזיכיון לשיווק המוצר בישראל אשר מאבדים את הכנסתם הצפויה משיווק המוצר המקורי בישראל "לטובת" יבואן המוצרים המזוייפים.

ב. פגיעה בצרכן הסבור כי רכש מוצר מקורי ו"ממותג" כשלמעשה רכש מוצר מזויף מבלי שהוא מודע לכך.

בידי בעל הזיכיון לשיווק המוצר המקורי עומדים כלים משפטיים שונים המאפשרים לו למצות את הדין עם יבואני מוצרים מזויפים, וזאת, במסגרת הליך משפטי כנגד יבואן המוצרים המזויפים. 

ואולם, לעתים נוצר צורך בפעולה מידית שתמנע הצפה של השוק במוצרים מזויפים, הצפה שתקשה על מיצוי הדין וצמצום הנזק שייגרם לזכיין, במסגרת הליך משפטי רגיל וארוך אותו ינהל מאוחר יותר. 

המדובר בבעיה כלל-עולמית המטרידה כיום מדינות רבות הנאלצות להתמודד מול יבוא רחב-היקף של מוצרים מזויפים אל תוך שטחיהן. בעיה זו הביאה לפיתוחם של הסדרים אשר עוגנו באמנות בינלאומיות המאפשרים לרשויות המכס של המדינה להניח את ידם על מוצרים חשודים, טרם כניסתם למדינה. 

הסדרים מסוג זה אומצו אף ע"י המחוקק הישראלי, וזאת, עם חתימת ישראל על ההסכם הבינלאומי שהקים את ארגון הסחר העולמי

(WTO-World Trade Organization), במסגרתו התחייבה ישראל לאמץ את הסטנדרטים שהוגדרו בהסכם הטריפס, הסכם מסגרת שיצר סטנדרטיזציה של דיני הקניין הרוחני במדינות השונות. 

(Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights Including Trade in Counterfeit Goods). 

להלן נסקור את המסלולים השונים דרכם ניתן לעכב מוצרים החשודים בהיותם מזויפים על-ידי פקידי המכס: 

א. עיכוב סחורות במכס לבקשת בעל זכות יוצרים או בעל זכות בסימן מסחר 
זכותו של בעל זכות יוצרים לבקש מרשויות המכס לעכב סחורות המהוות, לטענתו, עותקים מפרים של יצירות מוגנות, מעוגנת כיום בסעיף 65 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007. 

הסדר דומה המבסס את זכותו של בעל זכות בסימן מסחר לבקש מרשויות המכס לעכב סחורות המפרות, לטענתו, את זכותו בסימן המסחר, מעוגנת כיום בסעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש],התשל"ב-1972. 

הסדרים אלו מאפשרים לבעל זכות יוצרים או זכות בסימן מסחר, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, לפנות למנהל המכס בהודעה בכתב ולבקש ממנו לעכב את הסחורות. 

על בעל הזכות בסימן מסחר לציין בהודעה כי הוא בעל הזכות בסימן המסחר בישראל. 

על ההודעה הנשלחת למנהל המכס לכלול: 

1. דוגמא של עותק מקורי של היצירה שלטענת בעל הזכות יובאו עותקים מפרים שלה או, לחילופין,  קטלוג או כל מסמך אחר שיאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה ו/או המוצר המקוריים לעותקים ו/או המוצרים המפרים. 

בנוסף, על בעל זכות היוצרים לציין בהודעתו (וככל הידוע לו) את: 

2. מספר העותקים המפרים העומדים להיכנס לארץ 

3. ציון שם האוניה או אמצעי יבוא אחר באמצעותו עומדים העותקים המפרים להיכנס לארץ, 

4. והיום שבו אמורים העותקים המפרים להיכנס לארץ. 

5. כמו כן על המתלונן להגיש למנהל המכס ראיות ראשונות. 

בנוסף, על המתלונן להמציא ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס וזאת "כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם ע"י העיכוב אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק". 

בפועל, המדובר בהתחייבות עצמית של בעל הזכות לכסות על הנזקים שייגרמו ליבואן באם יתברר בסופו של יום כי העיכוב נעשה ללא עילה. 

ב. עיכוב טובין ע"פ סעיף 200א לפקודת המכס במקביל להוראות החוק הנ"ל, המגדירות את הדרך בה על בעל הזכות שנפגעה לפעול, מגדיר סעיף 200א לפקודת המכס [נוסח חדש] את הדרך בה על מנהל המכס לפעול בעקבות קבלת תלונה כאמור בדרכים הנ"ל או "בדרך אחרת". 

ויודגש, הוראת חוק זו מאפשרת למנהל המכס להורות על עיכוב סחורות חשודות אף מבלי שהתקבלה על-כך תלונה של בעל הזכות וזאת במקום בו התעורר החשד בקרב פקידי רשות המכס. 

החוק קובע כי מנהל המכס רשאי לעכב את הטובין למשך 3 ימים, תקופה אותה בסמכותו להאריך ב-3 ימים נוספים, מטעמים מיוחדים.  

בכל מקרה, על מנהל המכס להודיע לבעלי הזכויות וליבואן על העיכוב, כאשר על ההודעה ליבואן להינתן בכתב. 

בנוסף, על מנהל המכס להודיע לבעל הזכות כי עליו להמציא ערבות בנקאית בנוסף על הערבות העצמית. 

גובה הערבות הבנקאית נקבע אך הוא ע"י מנהל המכס ומטרתה "כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב". 

בניגוד לערבות העצמית אותה על בעל הזכות להמציא עם הגשת הבקשה לעיכוב הסחורות, הרי שאת הערבות הבנקאית המתווספת אליה על בעל הזכות להמציא עם הארכת תקופת העיכוב הראשונה (3 עד 6
ימים, כאמור) וכתנאי להארכתה. 

על בעל הזכות להפקיד את  הערבויות תוך 3 ימים ולהגיש תביעת הפרה לבית משפט תוך 10 ימי עבודה ממועד תחילת העיכוב. באם לא ייעשה כן העיכוב יבוטל, אם כי המנהל רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים שירשמו. 

עם הפקדת הערבות הבנקאית על מנהל המכס למסור לבעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של היבואן, ככל שבעל הזכות מבקש זאת. 

ג. מה קורה אחרי העיכוב? 

תפקידן של רשויות המכס אינו "להעניש" או לגזור את דינם של מפרים אלא לתת מענה מידי וזמני לבעיה עד לפתרונה בדרך המקובלת. באם בעל זכות שנפגעה מעוניין להיפרע מיבואן המוצרים המפרים או למנוע כליל את מכירתם, עליו להגיש תביעה לבית המשפט במסגרתה באפשרותו לדרוש סעדים שונים כדוגמת פיצוי כספי, צו מניעה כנגד היבואן או השמדה של המוצרים.

היה ובסופו של יום מסתיים ההליך המשפטי כשידו של בעל הזכות, התובע, על העליונה, הרי שמתברר, רטרואקטיבית, כי עיכוב הסחורה במכס היה כדין ועל-כן, תושב הערבות העצמית והערבות הבנקאית לתובע ואילו הנתבע הוא שיידרש לשאת גם בעלויות אחסון הסחורות (המועברות כיום ע"י רשויות המכס לאחסון במחסנים פרטיים). 

מאידך, במקרה ובו תידחה התביעה ויתברר, בדיעבד, כי היבואן פעל כדין מבלי שהפר את זכותו של התובע, הרי שניתן יהיה להשתמש בערבויות לכיסוי הנזקים שנגרמו ליבואן כתוצאה מן העיכוב. 

לעתים זוכה התובע במשפט ונפסקים לטובתו סעדים כספיים שונים, אך בפועל, אין ביכולתו לאוכפם על הנתבע. כך הוא המצב למשל כשהנתבע מתגורר בשטחי הרשות הפלשתינאית ומסרב להתייצב לדין ו/או לקיים את פסק הדין. 

כך, נוצר למעשה עימות בין התובע שזכה בתביעתו לבין רשות המכס סביב השאלה מי אמור לממן את אחסון הסחורות במחסנים פרטיים בתקופת ההליך, מקום בו היבואן המפר לא עושה זאת: האם במקרה כזה על רשויות המכס "לספוג" את עלות האחסון או שמא הערבות הבנקאית שהמציא בעל הזכות אמורה לכסות גם את עלויות האחסון במצב כזה ולא רק את נזקי היבואן? 

בדונו בשאלה זו קבע לאחרונה ביהמ"ש העליון בע"א 3960/10 מדינת ישראל – אגף המכס בע"מ נ' CRISTIAN DIOR COUTURE ואח' (ניתן ביום 20.6.2011) כי בעוד הערבות העצמית מיועדת להבטיח את נזקי היבואן בלב, הרי שהערבות הבנקאית מכוח פקודת המכס מיועדת להבטיח גם את הוצאות אחסון הסחורות במקום בו היבואן נדרש לשאת בהן ואינו עושה זאת. 

נכתב ביום 26.7.2011 ע"י עו"ד אפי אהרונוב, מנהל פורום קניין רוחני באתר הפורומים המשפטיים ובעל ניסיון רב בהליכים משפטיים בתחום הקניין הרוחני לרבות בקשות לעיכוב סחורות במכס.