לא כל הזכויות שמורות - ליוצרים

הקדמה: דיני זכות היוצרים מספקים מעטפת של זכויות השמורה ליוצר היצירה. ואולם, בד בבד, חותר הדין להגן על אינטרסים של ציבור המשתמשים ומונע מהיוצר לעשות ככל העולה על רוחו. במאמר זה, נתייחס לאי יכולתו של היוצר להתגבר על היעדר זכות יוצרים באמצעים חוזיים, וזאת, תוך התייחסות לפס"ד שניתן לאחרונה.

דיני זכויות היוצרים חותרים, בבסיסם, ליצור איזון בין זכויות היוצרים לזכויות המשתמשים, כלומר, הציבור בכללותו.

כך, מצד אחד, שואפים דיני זכויות היוצרים לתמרץ את היוצר ליצור יצירות חדשות המעשירות את עולם הרוח, זאת, תוך הקניית זכות ייחודית ליוצר לנצל את פירות יצירתו מבחינה כלכלית. בד בבד, מגבילים דיני זכויות היוצרים את תוקפן של הזכויות ומונעים את החלתן באופן גורף, החלה העלולה למנוע מהכלל ליהנות הנאה כלשהי מהיצירה.

כך למשל, מקנים דיני זכויות היוצרים לבעל הזכות ביצירה את הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לשכפלה, להשכירה וכיו"ב. אדם המעתיק יצירה לא לו ומפיק מכך רווח כלכלי, מפר את זכות היוצר ועלול להיתבע על-ידו.

בד בבד, מגבילים דיני זכויות היוצרים את זכויותיו של היוצר באופנים שונים. כך למשל, קובע הדין כי זכות היוצרים ביצירה פוקעת, לרוב, 70 שנה לאחר מות היוצר. בחלוף פרק זמן זה, הופכת היצירה לנחלת הכלל ולכל אדם הזכות לעשות בה פעולות שונות, לרבות אלו שהזכות לעשותן הייתה שמורה עד עתה לבעל הזכות בלבד.

בדומה לכך, מסדיר כיום החוק רשימה של שימושים שונים ביצירה אשר נחשבים ל'שימוש הוגן" ואינם מהווים הפרה של זכות היוצרים. כך למשל, נקבע בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 כי "שימוש הוגן" ביצירה מותר למטרות כגון אלו: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה ובחינה ע"י מוסד חינוך".

אמנם, יש להדגיש כי לא מדובר בהיתר גורף ויש לבחון גם שימושים מסוג זה לאור פרמטרים שונים, בטרם מסתמכים על ההיתר, אך מורכבות זו אינה מפחיתה מהעיקרון כשלעצמו: הכרה בזכות ציבור המשתמשים לעשות שימושים למטרות מסוימות גם ביצירות מוגנות וללא צורך בהרשאת בעל הזכויות.

כלי נוסף המאפשר את 'חלוקת הגזרות' בין זכויות היוצר לזכויות הכלל היא אופן ההגדרה של 'יצירה' מוגנת בזכות יוצרים, ומה שמוחרג ממנה. כך למשל, קובע כיום סעיף 5 לחוק כי זכות יוצרים ביצירה לא תחול על מרכיבים עובדתיים שונים כעובדה, נתון ואף 'חדשות היום' אלא רק על דרך הביטוי שלהם.

וביתר פירוט: ערוץ חדשות המדווח לראשונה על אירוע מסוים, אינו יכול לקבל זכות בלעדית לדווח על האירוע, כיון שמדובר במרכיב עובדתי הפתוח לכלל. לכן, ניתן לדווח על אותו אירוע במהדורת החדשות של הערוץ המתחרה מבלי להפר זכות יוצרים. ככל שתתקיים זכות יוצרים במקרה זה היא תחול רק על אופן הביטוי של העובדה, למשל: הטקסט הספציפי בו נוסחה הידיעה המקורית או הכתבה הערוכה שדיווחה עליה, אך כאמור, לא על עצם המקרה שבמרכז ה'אייטם'.

שאלה מורכבת יותר שבוחן הדין ואף אנו התייחסנו אליה במאמר קודם , היא שאלת זכות היוצרים במאגר מידע, למשל, רשימת מספרי הטלפון שפורסמו במדריך טלפון. לכאורה, מדובר בנתונים עובדתיים גולמיים שאינם מבססים זכות יוצרים.

ואולם, הדין כיום מקנה הגנת זכות יוצרים גם ללקט של עובדות, ובלבד שמדובר בלקט שמגולמת בו יצירתיות מסוימת. לאור זאת, נקבע בעבר בארה"ב כי ספר טלפונים המכיל את רשימת כל מספרי הטלפון באזור מסוים, אינו יצירה המוגנת בזכות יוצרים ולא ניתן למנוע את העתקת המספרים. מאידך, מדריך טלפונים המסווג את מספרי הטלפון בצורה מסוימת, למשל על בסיס בעלי מקצועות שונים, הינו לקט שמגולמת בו יצירתיות מסוימת בעריכה ולכן העתקתו מהווה הפרה של זכות יוצריו.

כאמור, ככל שמדובר בלקט של נתונים שאינו מגלם בתוכו יצירתיות מסוימת, הרי שהנתונים כשלעצמם אינם מוגנים בזכות יוצרים, אף במקום בו איסוף הנתונים היה כרוך במאמץ משמעותי של המלקט. סוגיה זו עולה לאחרונה על שולחנם של בתי המשפט בישראל, וזאת, במסגרת מאבקם של גורמים שונים המנהלים לוחות 'דרושים', מוחשיים ווירטואליים, כנגד אתר Alljobs אשר במרכזו פלטפורמה ה'מושכת' מודעות דרושים ממקורות שונים ושואפת להציג בפני הגולש את "כל המשרות בישראל".

אמנם, נראה כי קרבות אלו טרם הגיעו לידי הכרעה סופית, ואולם, בתחנות הביניים בהם ביקרו המתגוששים עד עתה נקבע כי העתקת מודעות דרושים ככתבן ע"י Alljobs, לאתרה, אינה מהווה הפרת זכות היוצרים.

מגמה זו נתחזקה בפס"ד שניתן לאחרונה ע"י שופט בית המשפט המחוזי (מרכז) אברהם יעקב (ה.פ. 11359-03-09 ו-11022-03-09 ג'וב מאסטר בע"מ ואח' נ' אול יו ניד בע"מ, פורסם באתר 'נבו').

במסגרת תביעה זו ניסו התובעות, המנהלות לוחות דרושים, לתקוף את מפעילת אתר Alljobs  תוך התמקדות בצדדים שונים, חלקם כבר נדונו בהליכים קודמים⁽¹⁾ וחלקם טרם נדונו. כך למשל, עלתה בהליך זה העילה הצרכנית של הטעיה ועילות דומות. לטענת המבקשות בהליך, מפרסם אתר Alljobs כי האתר מספק את "כל המשרות בישראל", וזאת, למרות שבפועל אין ביכולתו להגיע לכל המשרות המתפרסמות באתרי המבקשות אלא רק לחלקם.

ביהמ"ש דחה טענה זו בקבעו כי השימוש במילה "כל" מקובל בדברי פרסומת מסוג זה ואינו יוצר ציפייה של הצרכן לקבל את כל הנתונים הרלוונטיים.

טענה אחרת אותה ניסתה להעלות אחת המבקשות, ואשר הועלתה גם בעבר, הייתה הטענה החוזית. לדבריה, כל גולש אשר נכנס לאתר המנוהל על-ידה מתחייב לציית להוראות תקנון האתר, אשר דינו כדין חוזה בין האתר והגולש.

בדומה לתקנונים רבים מסוג זה, אף בתקנון אתר המבקשת נקבע כי המידע באתר "הינו רכושה הבלעדי" של התובעת ואף נאסרה בו עשיית שימוש במידע לצרכים עסקיים. לאור זאת, טענה המבקשת כי העתקת מודעות דרושים מאתרה ע"י אתר Alljobs מהווה הפרת חוזה, וזאת, גם אם ייקבע כי מודעות דרושים לכשעצמן אינן מוגנות בזכויות יוצרים.

למעשה, מסתתרת מאחורי טיעון זה טענה עקרונית: אמנם, דיני זכויות היוצרים מחריגים מתחולתם אובייקטים שונים, ואולם, אין בכך בכדי למנוע התחייבות חוזית של משתמש שלא לעשות שימוש באותם אובייקטים. אם כך הוא, הרי ששימוש בנתונים ובעובדות יהיה אסור מכוח דיני החוזים, למרות שהוא מותר מכוח דיני זכויות היוצרים.

ואולם, בית המשפט דנן דחה טענה זו. לדברי כב' השופט אברהם יעקב דיני זכויות היוצרים מגלמים בתוכם את האיזון הראוי בין זכויות היוצרים למשתמשים, ולכן, באם דיני זכויות היוצרים מחריגים מתוכם אובייקטים שונים ומשאירים אותם כנחלת הכלל, לא ניתן לבצע 'מקצה שיפורים' באמצעות מאטרייה משפטית אחרת ולאסור אותם על הציבור מכוח התחייבות חוזית.

וכדבריו: "הטלת מגבלה על השימוש הלגיטימי במידע השייך לכלל, באמצעות הסכם שהינו למעשה חוזה אחיד, אינה יכולה לעמוד". כך, למעשה, נשמרות זכויותיהם של ציבור המשתמשים מפני חריגת יתר של היוצרים וזכויותיהם, חריגה שיש בה בכדי לפגוע באיזון העדין שמספקים דיני זכויות היוצרים.

משכך, דחה ביהמ"ש המחוזי בקשות אלו. אתר Alljobs, כך נראה, יוכל להמשיך ולעשות שימוש במודעות דרושים שפורסמו באתרים אחרים, וזאת, ככל שלא ייקבע אחרת ע"י ביהמ"ש העליון.

___________________

1.ראו בעניין זה בפסיקה שנסקרה במאמרנו הנ"ל, ובנוסף בפסק דינה של כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן בת.א. (מחוזי-ת"א) 1074/005 מעריב נ' חברת אול יו ניד, פורסם באתר 'נבו', אשר ניתן ביום 10.7.2010 ולא נסקר במאמרנו הנ"ל.