העדר יחסי עובד מעביד בין עובדי מיקור-חוץ לבין רפא"ל

הסוגיה שעמדה להכרעה בערעור, עניינה בזהות מעסיקיהם של המערערים, שביצעו עבודות אחזקה במפעל רפא"ל משך שנים, במסגרת פורמאלית של העסקה באמצעות חברות כוח אדם או חברות שירותים. בנסיבות אלה נדרשה הכרעה בשאלה: האם היו המערערים עובדי המשיבות – "המשתמש", או שמא עובדי חברות כוח האדם או חברות השירותים, והאם יש לערוך לעניין זה הבחנה בין תקופות העסקתם השונות?

עם תחילת פעילותה, החליטה החברה הממשלתית רפא"ל לבצע את עבודות האחזקה של מבנים וציוד ואת עבודות השינוע באמצעות חברה למתן שירותי אחזקה, ולהותיר בידי רפא"ל את תחום עיסוקה העיקרי של פיתוח מערכות לחימה.

בהתאם, פרסמה החברה הממשלתית רפא"ל בקיץ 2002 שלושה מכרזים למתן שירותי אחזקה של מבנים ומערכות ולמתן שירותי שינוע. חברת ב.מ.ן אחזקת מבנים בע"מ זכתה במכרז והחלה את פעילותה אצל החברה הממשלתית רפא"ל בחודש פברואר 2003. בהתאם, החל מחודש פברואר 2003, הועסקו המערערים על ידי חברת השירותים ב.מ.ן. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, בדבר היותם של המערערים במעמד "עובדים". המחלוקת נטושה בעניין זיהוי מעסיקיהם.

ביה"ד הארצי אישר את מסקנתו המשפטית של ביה"ד האזורי בפסק דינו, לפיה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המערערים לבין המשיבות.

ביה"ד הארצי נדרש כבר בעבר, לתבניות העסקה מורכבות, ועמד בפסיקתו על ההבחנה בין מיקור חוץ של פונקציות, העסקה אותנטית באמצעות חברות כוח אדם והעסקה מלאכותית על ידי חברות כוח אדם המהוות "צינור" לתשלום שכר העובד. סיווגן של נסיבות ההעסקה לאחת מקטגוריות אלה בכל מקרה ומקרה, היא בעלת תוצאות משפטיות בנוגע למעמדם של העובדים, לזיהוי מעסיקיהם ולזכויותיהם.

מיקור חוץ של פונקציות, הוא העברת פונקציה מסוימת בהליך הייצור של מפעל אחד למפעל אחר, חיצוני, המתמחה בביצועהּ. המפעל החיצוני או קבלן השירות מספק למזמין את השירות או את המוצר המוגמר המיוצרים על ידי עובדיו שלו. קבלן השירות אינו מספק עובדים למפעל המזמין אלא נוטל על עצמו לספק שירות למזמין "במקרים שבהם מפעל זקוק לשירותים של מפעל אחר".בנסיבות של מיקור חוץ אותנטי של פונקציה, קבעה הפסיקה, כי מבצעי העבודה הם עובדי קבלן השירות ואינם עובדי המפעל המזמין.

במקרה זה, קבע בית הדין האזורי תשתית עובדתית ממנה עולה באופן ברור, כי ההתקשרות בין החברה הממשלתית רפא"ל לבין ב.מ.ן. היא בגדר "מיקור חוץ אותנטי". כפי שעולה מחומר הראיות, עם תחילת פעילותה של החברה הממשלתית רפא"ל, הוחלט ל"החצין" את עבודות האחזקה והשינוע, שאינן כלולות ב"גרעין" פעילותה של רפא"ל ואינן מצויות בתחום התמחותה.

בהתאם, פורסמו שלושה מכרזים להספקת שירותי אחזקה ושינוע, בהם זכתה ב.מ.ן, המתמחה במתן שירותי אחזקה של מבנים ומערכות, ומעניקה שירות לגופים רבים וגדולים.

נקבע, כי יש לראות בהתקשרות בין החברה הממשלתית רפא"ל לבין חברת ב.מ.ן "מיקור חוץ אותנטי", ובמערערים עובדי ב.מ.ן. בהתאם, יש לדחות את עתירתם של המערערים להכיר בחברה הממשלתית רפא"ל כמעסיקתם. ביה"ד הארצי אישר אפוא את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה לא שוררים יחסי עובד מעביד בין המערערים לבין החברה הממשלתית רפא"ל וקבע כי המערערים לא הוכיחו את זכאותם לסעד מהחברה הממשלתית רפא"ל.

*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>