מנחם אלון

ביוגרפיה

מנחם אלון נולד בתאריך 1.11.23 בעיר דיסלדורף שבגרמניה. בשנת 1934,עם עליית הנאצים לשלטון, הוא נמלט עם משפחתו להולנד ומשם עלה לארץ ישראל כשנה מאוחר יותר.

בשנת 1948 סיים האחרון את לימודי המשפטים בהצטיינות, ובשנת 1951 קיבל רישיון לעריכת דין, והחל לעסוק בתחום באופן פרטי. במקביל, המשיך את לימודיו באונ' העברית בה למד תלמוד, היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה כללית עד שנת 1954 כאשר סיים את התואר בהצטיינות.

לאחר מכן החל לעבוד במשרד המשפטים, תחילה כעוזר ליועמ"ש, ובהמשך כיועץ משרד המשפטים למשפט עברי. במקביל לעיסוק זה החל מנחם אלון להרצות באוניברסיטה העברית בקורסים בדיני משפחה ובמשפט עברי.

הוא התמחה בתחום המשפט העברי, ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי עד שנת 1977, עם כניסתו לבת המשפט העליון. בשנת 1979 זכה מנחם אלון בפרס חתן פרס ישראל למשפט עברי, ולא הפסיק את פעילותו המחקרית גם כאשר כיהן כשופט.

תפקידים נוספים של מנחם אלון

נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות, נשיא ארגון נזקקי ירושלים ונשיא המועצה לשלום הילד; עמית של כבוד בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה מכון לב בירושלים; זוכה פרס בן-מאיר, פרס  לטנר, מגן הסובלנות מטעם התנועה למען ארץ ישראל טובה; סגן הנשיא Memorial Foundation For Jewish Culture;  יו"ר מועצת הנאמנים של קרן ההנצחה ע"ש יוסף וקרולין גרוס לקידום חיילים משוחררים;  יו"ר הנהלת מכון שליזינגר; יו"ר הוועדה לבדיקת נושא הרפואה המשלימה (אלטרנטיבית) בישראל; בעל תוארי ד"ר כבוד מאונ' בר אילן ומישיבה "יוניברסיטי" בניו- יורק.

ספרים שכתב וערך מנחם אלון

מנחם אלון כתב וגם ערך מספר רב של ספרים בשפות העברית והאנגלית, להלן החשובים שבהם:

המשפט העברי- תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, (שלושה כרכים); חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי; מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה; חקיקה דתית בחוקי מדינת ישראל ובשפיטה של בתי משפט ובתי הדין הרבניים; כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל; ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית; שנתון המשפט העברי (עורך), כרכים א-י; ועוד מספר ספרי שו"ת וספרים בשפה האנגלית כאמור.

מנחם אלון והזיקה למשפט העברי

ניתן לראות לכל אורך תקופתו של מנחם אלון ניסיון עקבי ועיקש להחדרת המשפט העברי אל תוך הפסיקה הישראלית, על מנת שיעשה שימוש אמיתי ועקבי בו.

פסק הדין המפורסם ביותר בנושא הינו פס"ד הנדלס, בו נערך ויכוח עיקש בין האחרון לבין השופט ברק. לדידו של ברק, במקרה של לקונה משפטית יש צורך לפנות אל ערכי המוסר והיושר של מדינת ישראל, ולא קמה חובה כלשהי לעשות שימוש במשפט העברי.

לעומתו, השופט מנחם אלון סבר באותו פסק דין כי במקרה של לקונה משפטית קמה החובה של כל שופט לעשות שימוש במשפט העברי, שכן זהו הבסיס והיסוד של המשפט הישראלי. בנוף, מנחם אלון ביושבו כשופט, הציע כי תקנות הקהל (חקיקה של גוף נבחר) יהיו הצינור שיקשר בין המשפט הישראלי למשפט העברי ובתנאים מסוימים וחלקים מסוימים יהיו תחומים של המשפט ישראלי חלק מהמשפט העברי במסגרת תקנות הקהל.