חומר מוגן בזכויות יוצרים

ארה"ב – המצב החקיקתי אחרי 1998

החוק מעניק הגנה לספק שירות מאחריות בגין הפרת זכויות יוצרים בגין עבודות המאוחסנות על השרת או נשמרות בזיכרון הזמני באופן אוטומטי על ידי צדדים שלישיים במהלך הפעילות השוטפת של ה – ISP.

ההגנה מאחריות מותנית בכך שאין ל ISP  ידיעה בפועל על הפעילות המפרה, אינו מודע לעובדות ונסיבות שמהן ההפרה תהיה ברורה או פועל בזריזות כדי להסיר את החומר הפוגע כאשר הוא נהיה מודע לפעילות המפרה.קיימת חסינות דומה בגין אפשרת קישורים לחומר מפר. חסינות זו חלה גם על מנועי חיפוש באותם תנאים. לא ניתן לתבוע פיצויים כספיים מהספק במקרה של הפרה של משתמש אלא רק לבקש צו עשה המורה לו להסיר את החומר המפר ומורה על סגירת החשבון של המשתמש המפר.

החוק גם קובע מנגנון של הודעה והודעה שכנגד לפיהן מודיע בעל זכויות יוצרים על הפרה ומיידע איזה מעבודותיו הופרו בהן זכויות יוצרים. ההודעה כוללת דרישה כי החומר המפר יוסר מהאתר ופרטי קשר של בעל זכויות היוצרים.

ספק השירות יכול להסיר את החומר באופן מידי או לסיים גישה לחומר המפר. אם החומר הושם על ידי מנוי, יש להודיע לו כי החומר הוסר. אם המנוי שולח הודעה נגדית, כי ההסרה נעשתה בשגגה, ספק השירות חייב לשלוח את התשובה לבעל הזכויות עם הודעה כי החומר יוחזר תוך 10 ימים.

קיימת פרוצדורה מסוימת גם לאופן ההודעה הנגדית כי החומר הוסר בשגגה.

על ספק השירות להחזיר את החומר בתוך 10- 14 ימים אלא אם החל בעל זכויות היוצרים בהליכי תביעה משפטית.

סקירת פסקי דין

פס"ד Lycos (נורווגיה + ארה"ב):

מנוע החיפוש הפופולארי Lycos הורחב כך שיוכל לבצע חיפוש אחר קבצי מוזיקה בפורמט MP3, אשר מו"לים של מוזיקה מנסים להילחם ולהקטין את תופעת השימוש בו, שכן הוא מרחיב בכוח את האפשרויות הטכניות של ביצוע העתקות לא חוקיות של מוזיקה, וכתוצאה מכך גורם הפסדים כספיים נכבדים למו"לים הללו.

בתאריך 24.3.99 נתבע השותף הנורווגי של Lycos ע"י איגוד של מו"לים למוזיקה הקרוי International Federation of the Phonographic Industry ביחס למנוע החיפוש האמור.

בנוסף, קבוצה נוספת הקרויה Recording Industry Association of America התלוננה בפני Lycos על הנושא, ואיימה אף היא בתביעה משפטית.

הגשת תביעות כאלו, יש בהן משום רמיזה כי אימוץ טכנולוגיות חדשות לכשעצמן יוצר הפרה של זכויות יוצרים. הדבר מזכיר במידת מה  את ה Digital Millennium Act (ר' ס' 2.7 להלן) אשר מכיל סעיפים שלא רק שאוסרים על יצירת עותקים, אלא אף על יצירת טכנולוגיות שייעודן יצירת עותקים לא חוקיים/ מפרים.

פרשת Washington Post Company v. Total News Inc.   

הנתבעת, טוטל ניוז היא חברה המפעילה אתר הכולל קישורים לאתרים של רשתות טלוויזיה, עיתונים וספקי מידע תקשורתי אחר. הנתבעת הציגה סימני מסחר של חברות אחרות באתרה, כאשר כל סימן מסחרי שימש כקישור לאתר של החברה הרלבנטית. בטכניקה, הידועה בקרב משתמשי האינטרנט כ-Framing הקישור לא העביר את המשתמש לאתר של החברה בעלת אותו סימן מסחרי ששימש כקישור, אלא רק לחלקים מאותו אתר, שהוצגו בתוך מסגרת, אשר הכילה את הלוגו של הנתבעת, את כתובת האינטרנט ופרסומות שלה. כמו כן, הנתבעת הורידה ממסגרות אלה כל פרסומת שהוצגה על-ידי בעלת האתר אליו הוביל הקישור.

בפברואר 1997, ענקי תקשורת אמריקאיים, המחזיקים באתרים אליהם עושה הנתבעת קישורים מתוך האתר שלה, כגון: וושינגטון פוסט, טיים, סי אן אן  ועוד, הגישו תביעה לקבלת צווי מניעה כנגד טוטל ניוז, ופיצויים בגין רווחים של טוטל ניוז כתוצאה מהשימוש באתרים של התובעות. התובעות טוענות כי האתר של הנתבעת הינו טפילי, המשתמש בידיעות וחומר מערכתי של התובעות ומפרסם אותם מחדש על מנת למשוך אליו משתמשים ומפרסמים. התובעות טוענות כי יש בפעילות זו של הנתבעת הפרה ודילול של סימניהן המסחריים (המפורסמים) של התובעות, שכן ציבור המשתמשים באינטרנט עלול לסבור בטעות שיש קשר בין התובעות לטוטל ניוז.

Kelly v. Arriba Soft Corp. (ארה"ב 2002, 2003)

גם בפרשה זו עמדה לדיון שאלת השימוש ב-Frames הנתבעת בעניין זה, Arriba הפעילה מנוע חיפוש שהתמקד בחיפוש Images”". המנוע השתמש בטכניקת “Crawl” ברשת והוסיף את האימג'ים לאינדקס שנוצר באתר. תוצאות החיפוש לבקשת המשתמש הוצגו באתר כגלריות אשר הקשה עליהן באינדקס פתחה דף חדש שהכיל את האימג'ים בגודלם המקורי, מיובאים ישירות מאתר המקור שלהן. מאוחר יותר, אריבה שינתה את דרך העריכה והציגה את הדמות המקורית בגודל מלא בתוך פריים באתר הבית שלה. בית המשפט מה-Ninth Circuit קבע שהשימוש בגלריות Tumbnails על ידי מנוע חיפוש נכנס בגדר עקרון "השימוש ההוגן" תחת חוקי זכויות היוצרים. יחד עם זאת, בחלקה השני של ההחלטה, קבע בית המשפט שהשימוש בפריימים ו-Inline links של אימג' בגודל מלא אינם נכנסים בגדר שימוש הוגן והפרו את זכויות היוצר להציג בציבור את יצירתו  .

בריטניה

. Ticketmaster v. Microsoft (ארה"ב);  Shetland Times v.   Wills  (בריטניה):

שתי התביעות עסקו בקישורים בין אתרים, כך שהקישור עקף את הפרסומות באתר המקושר ואת התוכן ה"כללי" של המאמר המקושר, והציג רק את החומר שעבורו בוצע הקישור. בשתי התביעות זכה התובע.

ראוי להדגיש מקרים כגון אלו, המדגימים מה עשוי להתרחש כאשר גורמים כלכליים מחפשים רווח מהיר בלי להבין את הפילוסופיה העומדת מאחורי רשת האינטרנט, ובכלל זה את הדקויות הטכניות שלה.

Haymarket v. Burmah Castrol

Haymarket  היא מוציאה לאור אשר תבעה בבית המשפט את Burmah Castrol על קישורים שעשתה האחרונה לאתריה: www.whatcar.com ו- www.autosport.com . הקישור נעשה דרך פריימים שהציגו את סימן המסחר של הנתבעת. ההליך בעניין זה עדיין לא הוכרע.

גרמניה

פרשת Roche Lexikon (גרמניה)

בפרשה זו הנתבע, Roche Lexicon אפשר נגישות ישירה לאנציקלופדיה רפואית שפרסמה התובעת באתר האינטרנט שלה באמצעות קישור פריים. בית המשפט לערעורים של מחוז המבורג קבע שקישור שכזה, המאפשר נגישות ישירה מאתרה של הנתבעת אינו חוסה תחת דוקטרינת ה"חריג משתמע" ולפיכך אסר את המשך קיומו של הפריים. 

 Depoet.de

בפרשה זו הנתבע קישר את הגולשים בפריים אל יצירות פואטיות ברשת. השירים הופיעו באתר הבית של הנתבע מלווים בפרסומות סביב לפריים. בית המשפט המחוזי של איזור קולון העניק צו מניעה כנגד השימוש בפריים וקבע שהיוצרים עשויים להינזק כתוצאה מהפסדי רווחי פרסום וכן כי זכותם של היוצרים לקבוע האם יצירותיהם תלוונה בפרסומות.

Baumarkt.de

אלא שפריימים אינם אסורים בכל מצב בגרמניה. בפרשה זו התיר בית המשפט הגרמני לערעורים של דיסלדורף את השימוש בפריים. הנתבע בפרשה יצר קישור פריים לאתר של התובעת. הקישור הופק באמצעות מנוע חיפוש. בית המשפט קבע כי כיוון שהקישור נעשה בדרך של הפניית query למנוע חיפוש ברור היה לגולשים שהאתרים שהוצגו בפריים דרך קישור שהופק ממנוע החיפוש אינם שייכים לאתר של הנתבע ולפיכך לא היה חשש למצג שווא. בית המשפט לערעורים סירב להרחיב בעניין זה את המגבלות על שימוש בפריימים למנועי חיפוש דרכם מתבצע הקישור.

הולנד

Church of Scientology v. Karin Spaink (הולנד):

כמו במקרה של דניס אולדריך (ר' ס' 2.3.4 לעיל), Spaink פרסמה חומר פנימי אשר הכנסיה הסיינטולוגית עושה בו שימוש, והיא נתבעה לפיכך בגין הפרת זכויות יוצרים, ביחד עם ספק האינטרנט אשר אירח את החומר במחשביו, וביחד עם ספקי אינטרנט נוספים. בפברואר 1996, בימ"ש הולנדי דחה את התביעה כנגד הספקים.

יצוין כי קיים היום מחסור בחוקים ברורים, כגון ה Internet Millenium Act, אשר יבהירו במדויק חובות וזכויות של ספקי אינטרנט, כך שלמרות שבמקרה האמור זוכו ספקי אינטרנט במהירות מאשמות שיוחסו להם, היעדרם של חוקים כאלו עשוי להביא לתוצאה שונה בפעמים אחרות.